5 Give Me: הרפורמה של בנט לאנגלית מדוברת
שר החינוך נפתלי בנט השיק תכנית חדשה לקידום 5 יחדות באנגלית מבטיחה לגלוש מעבר לספסל הלימודים ולצמצם את הפערים בישראל. ראש התכנית, "משרד החינוך משקיע 70 מיליון שקלים בתכנית".
שליטה טובה בשפה האנגלית חשובה בכל תחומי חיינו, והדרישה לאנגלית שוטפת גוברת בעידן הגלובאלי שבו אנו חיים. לאחרונה חשף שר החינוך נפתלי בנט את התכנית הלאומית לקידום השפה האנגלית המדוברת, כאשר טענתו היא שהילדים בישראל אינם מצליחים לשלוט בשפה הבינלאומית, "אנחנו רוצים לראות ילדים שמסוגלים לנהל שיחה מלאה ואינטליגנטית בכל מקום בעולם, בוגרים שמסוגלים להתכתב במייל ברמה גבוהה, בוגרים שמסוגלים לצרוך ספרות וחומרים גם מקצועיים וגם ספרותיים ברמות הכי גבוהות", מסר השר.
בהודעתו טען בנט כי התכנית שתעלה את הרף לכל הילדים, תסייע בצמצום פערים יותר מהעלאת הקצבאות והעברות הכספים. בשלב זה הציג את השר את תכנית Give me 5 שלפי חזונו צפויה לפתח בקרב התלמידים את היכולת לנהל שיחה שוטפת באנגלית ללא קושי. החזון אומנם נשמע מבטיח, אבל לאחריו נשארו שאלות וביניהם, איך התכנית תצא לפועל והאם היא באמת צפויה לצמצם את הפערים בין כלל האוכלוסיות בישראל כמו שטען השר?
איך התכנית צפויה לצמצם פערים?
דיברנו עם מוהנא פארס, מנהל אגף בכיר לתכניות לאומיות, שמנהל את התכנית GIVE me five ששפך אור על תכנית הלימודים המהפכנית שהציג השר, והסביר לנו כיצד היא תצא לפועל. "המשרד משקיע 70 מיליון שקלים בתכנית, היופי בתכנית שהיא בעצם פונה לכלל התלמידים אבל תעדיף בתקצוב מקומות פריפריאליים ממצב סוציו אקונומי נמוך", הוא טוען.
הנתונים של משרד החינוך מראים כי אחוז התלמידים שלומדים 5 יחידות אנגלית בפריפריה הם נמוכים כאשר במגזר הבדואי מדובר רק ב- 4 אחוז. המצב דורש התערבות שכן הדוחות של משרד הכלכלה מציגים תמונה עגומה - אי ידיעת השפה האנגלית היא חסם עבור תושבי הפריפריה אך בעיקר בקרב החרדים והאוכלוסייה הערבית. "אם נתמקד במגזר הערבי - אנגלית היא השפה השלישית שעליהם ללמוד ולכן יש להם קושי שונה מלתלמיד הישראלי הרגיל וגם בפן הזה האנגלית היא כלי לצמצום פערים", מציין פארס.
נתון מעניין נוסף שהוא מציין הוא כי הפער בולט בעיקר בענף ההייטק, "אם מגיעים מספר מהנדסים להתקבל לחברת הייטק בינלאומית אי שליטה בשפה האנגלית היא חסם משמעותי בקבלה לעבודה", מציין פארס. האנגלית היא אומנם חשובה לכל העוסקים בהייטק הבינלאומי, אבל יש לזכור שלמרות שמדובר בענף מתפתח בישראל, פארס מוסר כי היום מעל 300 חברות בינלאומיות יושבות בישראל והעובדים בה דוברים אנגלית. עדיין היצע מקומות העבודה הוא מצומצם יחסית לביקוש, כך שהגברת הסיכויים להיכנס להייטק היא אולי דרך לצמצום פערים אך לא בקנה מידה משמעותי.
עוד לפני שקופצים לשוק התעסוקה, האנגלית היא חסם כבר בכניסה לאקדמיה ובהשתלבות בה, "אם אין להם אנגלית אין להם בגרות שלמה והם לא יכולים ללמוד באקדמיה. חשוב להקפיץ כמה שיותר תלמידים מ-3 ל-4 יחידות בגלל שזהו תנאי סף לקבלה לאוניברסיטה. אחת המטרות של התכנית היא להעלות את הרמה של התלמידים, להגביר את הסיכויים של התלמידים להבחן בבגרות באנגלית, ולתת לתלמידים שניגשים ל-3 יחידות אנגלית את הכלים לגשת ל-4 יחידות לימוד. 20 אחוז מהתלמידים אינם ניגשים בכלל לבגרות באנגלית גם שם יש לנו יעד – לצמצם את המספר הזה", טוען פארס. גם אחרי שהתלמידים צלחו את רף 4 יחידות הלימוד האנגלית, גם באקדמיה צפויים להם אתגרים, שכן ההשתלבות במוסד אקדמי היא קשה יותר אם האנגלית שלך לא טובה, שכן ברוב המקרים ייאלצו לעבור מבחן מיון באנגלית לקביעת רמת הידע שלהם בשפה.
האם אנגלית בסיסית לא מספיקה לסחר בינלאומי?
עם הגלישה לעידן הדיגיטאלי והגלובאלי בהם כל המידע הנחוץ נמצא בהישג יד נשאלת השאלה האם אנגלית בסיסית לא מספיקה לסחר בינאלומי? והאם מדובר בחסם אמתי למי שרוצה לנהל סחר בחו"ל? " היום בגלל העולם הגלובאלי והסחר הבינלאומי האנגלית היא בעצם כלי מרכזי בעסקאות בינלאומיות, ולכן אנגלית היא גם חשובה לסחר. במפגשים עסקיים עם אנשים מאירופה לדוג', המפגש יכול להתנהל בצורה יותר מעמיקה ואותנטית אם אתה דובר אנגלית, מאשר אדם שמסתמך על כל מיני כלים כדי להתנהל. הביטחון העצמי שלי עולה כאשר אני שולט בשפה, אין אלטרנטיבה לאנגלית השוטפת ואין כלי שיכול להחליף אותה".
איך מעמיקים את האנגלית המדוברת בקרב התלמידים?
פארס מוסר שידיעת האנגלית המדוברת קשורה לביטחון העצמי של הדובר. "האנגלית היא לא נגישה לתלמיד ואם היא לא נגישה - אין פרקטיקה. אנחנו הולכים להתמודד עם זה בכמה מישורים, היום יש מדיניות של המשרד לחזק את השפה הדבורה ולשלב בתכנית העבודה של המנהלים את דרכי ההוראה של המורים. אנחנו פועלים גם ביסודי - נתקצב כל בית ספר ובתקציב הזה הוא יכול לרכוש סביבה טכנולוגית, התלמיד יכול לתרגל, לראות סרטונים לשמוע את ההגייה של המילים כדי לחזק את הביטחון העצמי שלו".
עוד מושג בו משתמש פארס 'קהילות מורים', שמטרתן שיתוף ההתנסות בשטח של שיפתחו כלים טיציגו אותם בפני כולם על מנת ללמוד ביחד איך לשפר את לימודי השפה הדבורה. היו השתלמויות וכנסים ארציים כדי לעזור למורים לספר על דרכי ההוראה שלהם את השפה הדבורה באנגלית".
"אנחנו מוסיפים שעת לימוד אחת בכיתה ז' שתוקדש לשפה הדבורה. בכיתה י' מוסיפים קורס של 30 שעות בקורס הזה יהיו חוויות של דיבור, עם כלים שונים וציוד לימודי חדש. שינוי מדינות במבחן המיצב בכיתה - אנחנו נוסיף פרק של שפה דבורה. אנחנו נתחיל לתת למבחן השפה הדבורה מעמד אחר, ההיבחנות תהיה דרך סקייפ, כדי שלתלמיד יהיה יותר זמן לדבר. הסקייפ מאפשר להיות גמישים יותר, על מנת להגיע לכל התלמידים. המבחן יהיה אקראי - התלמיד יקבל תשובות ויענה עליהם. הבדיקה תהיה יותר אובייקטיבית ואנחנו מעלים את הרמה של השאלות כל זה ביחד ישפר את השפה הדבורה".
איך משפרים את איכות ההוראה?
עוד דובר על שיפור איכות ההוראה. והעלאת הרף לקבלה של המכללות והאוניברסיטאות וכבר מהשנה הבאה. ? מי שרוצה ללמוד הוראת אנגלית בעל יסודי הוא חייב 5 יחידות אנגלית מה שלא היה בעבר, כדי לעודד להוראת אנגלית בעל יסודי". עם זאת מדובר בתחום שסובל ממחסור בכח אדם כבר עכשיו ונשאלת השאלה מה יקרה כאשר הרף יעלה? פארס אומר שמשרד החינוך מציע מלגה של 21 אלף שקלים בשותפות עם מפעל הפיס למי שיש לו 5 יחידות אנגלית וציון פטור בפסיכומטרי, שלטענתו אמורים למשוך מורים באיכות גבוהה. דרך נוספת היא גיוס מורים גם מחו"ל והוספת תומכי הוראה ששולטים טוב בשפה האנגלית לשיעורים.
התכנית בהחלט השאירה רף גבוה לציפייה, אבל רק מבחן הזמן יגיד האם מדובר בתכנית פרודקטיבית שתעזור לתלמידים הישראלים בשפה האנגלית או שמדובר בעוד תכנית שלא תעמוד בהבטחתה, רק הזמן יגיד.
מה אתם חושבים על הרפורמה החדשה של בנט? רשמו לנו כאן בתגובות או בדף הפייסבוק של וואלה! סקול
