לומדות ומשכילות - נשים בהשכלה הגבוהה
נשים בישראל בשנת 2013 משכילות יותר מגברים, אולם מרוויחות פחות. בישראל ובארצות הברית שיעור הנשים בכל התארים עולה על שיעור הגברים. כיצד האוניברסיטה מעודדת נשים לרכוש השכלה?
נלסון מנדלה אמר כי השכלה היא הנשק העצמתי ביותר שעימו ניתן לשנות את העולם, ואכן, נראה כי נשים פונות להצטייד בנשק זה באופן הולך וגדל. על פי נתונים שונים, בארצות הברית וגם בישראל, שיעור הנשים בהשכלה הגבוהה עלה בשנים האחרונות, ואף עבר את שיעור הגברים. הנשים הולכות והופכות לרוב באקדמיה בכל אחד מהתארים, מהראשון ועד לדוקטורט.
על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת תשע"א 56.3% מהסטודנטים בישראל היו נשים, ובאופן כללי נשים היוו את הרוב בכל התארים: 55.9% נשים בתואר ראשון, 58.6% מהסטודנטים לתואר שני, ו-52.4% מהסטודנטים לתואר שלישי. בנוסף, הסטודנטיות צעירות יותר מהסטודנטים, והגיל הממוצע בתואר ראשון עומד על 24.6 לעומת 26.2. גם בקרב המגזר הערבי בארץ נשים בהשכלה גבוהה היוו את הרוב, ושיעורן נע בין 64% ל-67%.
מעניין לראות כי שיעור הנשים הולך וגדל גם במקצועות שנחשבים "גבריים", כמו הנדסה ומקצועות מדעיים טכנולוגיים, ועמד בתשע"א על 29%, על פי המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב.
השכלה לא מבטיחה עבודה
השכלה מראה את היתרון שלה גם בשוק העבודה. פרופ' איל קמחי מהאוניברסיטה העברית ומרכז טאוב ערכו השוואה בין שיעורי האבטלה בקרב משכילים ללא משכילים, מראה כי הפערים מעמיקים עם הגיל. אצל נשים ניתן לראות את ההבדלים בהעסקה כבר בגילאים צעירים יותר: שיעור התעסוקה בקרב נשים לא משכילות נמוך יותר משיעור התעסוקה של נשים משכילות. אחוז הנשים המועסקות בישראל בעלות 12 שנות לימוד ומטה עומד על 40-50% בלבד בין הגילאים 35-50, ובקרב נשים משכילות - כ-80% בין הגילאים 35 ל-50.
עם זאת, למרות השתלבותן המוצלחת של נשים בהשכלה הגבוהה, דו"ח אותו הגישה בשנת 2010 שדולת הנשים בישראל לאו"ם לגבי מצב האישה, מראה שלמרות שנשים בארץ הן משכילות יותר מגברים, הם משתכרות שכר נמוך יותר. על פי הדו"ח, השכר השעתי של נשים עומד על 84% מהשכר השעתי של גברים, ולמרות שהן מהוות את הרוב בעלי התארים האקדמיים, הן לא מאיישות את רוב המשרות האקדמיות.
מלגות לנשים בלבד?
ייתכן שהעלייה המשמעותית בכמות הנשים המשכילות בחברה נובעת גם מהתנאים הנוחים ותוכניות עידוד הנשים השונות הקיימות במוסדות להשכלה גבוהה. המוסדות להשכלה גבוהה עושים מאמצים להתאים את הסביבה האקדמית לאימהות, ובאוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית לדוגמה, פועלים מעונות יום ומשחקיות, וקיימות פינות הנקה ברחבי הקמפוסים השונים.
בנוסף, תוכניות שונות מציעות מלגות לנשים. מכללת אורט בראודה, למשל, מספקת מלגות לנשים הבוחרות ללמוד בתחומי ההנדסה, כחלק מתוכנית בינלאומית לעידוד נשים במקצועות המדע והטכנולוגיה. ארגון נעמ"ת הפועל לעידוד וקידום מעמד הנשים, פועל על פי האמונה כי השכלה גבוהה הוא אחד מהגורמים העשויים לתרום להתקדמות הנשים בחברה, ולכן מעניק מלגות לסטודנטיות לתואר ראשון או שני. מלגת אונסק"ו מוענקת למדעניות מבטיחות בעלות תואר שלישי, או בשלבים מתקדמים בתואר, העוסקות בתחומי מדעי החיים.
נראה כי היוזמות לשוויון הזדמנויות עבור נשים בהשכלה הגבוהה הוכיחו את עצמן כמוצלחות, וייתכן כי הן מבשרות על היכולת להביא לשוויון גם בתחומים אחרים.
