הקשיים בכתיבת חיבור לפסיכומטרי
השליטה המוחלטת של הצעירים במדיה כתובה כמו אינטרנט או סמסים לא עוזרת להם להתמודד עם מטלת החיבור בבחינה פסיכומטרית. מהם הקשיים בכתיבת חיבור לפסיכומטרי
נראה שאנחנו לומדים לסמס טוב יותר מאשר אנחנו לומדים לדבר, ושאנחנו יודעים איך להשתמש בשלושה קיצורים פשוטים כדי להעביר מסר מורכב. הצעירים של היום יודעים איך להציג את עצמם בכתב, באינטרנט או בהודעות, ולהעביר רעיון בכמה תווים בלבד.
אז אם כך, למה תלמידי ארצנו נראים כנכשלים כישלון חרוץ בכל מה שנוגע להבעה עצמית בכתב? נראה כי שיעורי ההבעה בתיכון לא מספיקים כדי ללמד את התלמידים עיצוב חשיבה ביקורתית וביטוי בכתב, וכלי המיון לאקדמיה מכניס גם את הפרמטר הזה לבחינה הפסיכומטרית. מהן הדרישות במטלת החיבור בפסיכומטרי ומהן הסיבות לקושי בתחום זה?
מדוע צריכים לכתוב חיבור בפסיכומטרי?
מתוך הבנה כי הפסיכומטרי מהווה כלי חיזוי להצלחה באקדמיה, עלתה חשיבותה של יכולת האוריינות הלשונית והביטוי העצמי בכתב, וכעת לא מספיק רק ללמוד מילים לפסיכומטרי. בחיבור בבחינה הפסיכומטרית, הנבחן אמור להציג עמדה ברורה ומנומקת לגבי הנושא שעליו הוא נשאל. החיבור אמור להיות בעל מבנה ברור, חלוקה לפסקאות וקישור בין פסקה לפסקה המעידים על התפתחות הרעיון, ולהעיד על יכולת ניתוח וחשיבה עצמאית של הכותב.
מטלת החיבור בפסיכומטרי מהווה 25% מהציון המילולי, ומשקלו בציון הפסיכומטרי הכללי נע בין 30 ל-90 נקודות, בהתאם לדגש של הציון (דגש כמותי, דגש מילולי או רב-תחומי). הציון לחיבור ניתן בשני ממדים - תוכן ולשון, כאשר בכל אחד מהם הציון הוא בין 1 ל-6, והסכום שלהם הוא הציון של החיבור. החיבור נבדק על ידי שני מעריכים, והציון הסופי הוא הסכום של ציוני שני המעריכים. כאשר יש הבדל גדול בין הציונים של שני המעריכים, החיבור מועבר לבדיקה למעריך שלישי.
מדוע מטלת החיבור כל כך קשה לתלמידים היום?
אחת הבעיות העיקריות שעליהן מדווחים מדריכים בקורסי פסיכומטרי היא חוסר הקוהרנטיות בחיבור - נראה שאין סדר, אין רעיון ברור אחד ואין יכולת להבדיל בין טיעונים רלוונטיים לטיעונים לא רלוונטיים. כלומר, התלמידים של היום מתקשים לארגן את המחשבה שלהם ולהתייחס באופן מורכב לרעיון אחד.
אחת הסיבות לקושי הזה יכולה להיות נעוצה בעובדה שבית הספר, ומערכת החינוך באופן כללי, לא מכינים את התלמידים להתמודדות עם נושאים עיוניים ולפיתוח ראייה ביקורתית כלפי נושאים אלה. החשיבות ההולכת וגוברת שניתנת למקצועות הטכנולוגיים מורידה את חשיבות "מקצועות רבי-המלל". חוסר היישום של היסטוריה, ספרות או אזרחות בחיי היומיום, בעבודה או בכלכלה, מפחיתים מההשקעה של התלמידים במקצועות האלה.
קושי נוסף שעולה, הוא חוסר ההפרדה בין דעה אישית לבין עמדה מגובשת. מעבר לאורך, ההבדל העיקרי בין הדרכים בהן משתמשים צעירים בשפה הכתובה כיום (באינטרנט או בסמסים) לבין כתיבת חיבור הוא הנימה האישית. חיבור אמור להציג טענות באופן אובייקטיבי ולא מעורב, להימנע בדרך כלל מסימני קריאה, סימני שאלה או מחוות רגשיות אחרות, ולחפש נימוקים רציונאליים ולא רגשיים לתקפות הטענה. הבעיה היא, שהמדיום האינטרנטי והודעות הטקסט שהדור הצעיר מורגל אליהם כל כך כיום מבטאים דווקא את הפן האישי של כל אחד, את הרגשות, הדעות והרצונות הפרטיים, ללא צורך לנקוט עמדה אובייקטיבית, ולכן חלק מהם מתקשה לבצע את המעבר לכתיבה עיונית אובייקטיבית.
לכן, על אף שהילדים כיום לומדים להביע את עצמם בכתב במדיומים השונים, נראה כי הם מתקשים בכל מה שקשור לכתיבת חיבור. כנראה שיש צורך להבחין בין עברית של מסרונים, שהיא גרסה וירטואלית של עברית מדוברת, עם רעיונות פשוטים וקיצורים, לבין עברית כתובה הדורשת דיון מעמיק, עושר תרבותי ואוצר מילים רחב.
האם הקידמה יוצרת בהדרגה שתי שפות שונות: המדוברת והכתובה? הירידה בכמות הקריאה והדגש המועט שניתן למקצועות עיוניים מונעים מהתלמידים להיחשף לשפה הכתובה, ולא רק למדוברת. אוצר המילים, אופן השימוש בו, ואפילו כללי הדקדוק מובחנים בין השניים, ובהגיעם לכתיבת חיבור במבחן הפסיכומטרי, התלמידים מתקשים, ובצדק. קורסי הכנה לפסיכומטרי, כמו גם קורס הפסיכומטרי אונליין בוואלה סקול, עשויים לעזור לתלמידים להתמודד עם קשיים אלה בצורה טובה יותר.
