פרויקט השאלת ספרי לימוד
היוזמה שהונהגה על ידי שר החינוך לשעבר גדעון סער תופסת תאוצה וממשיכה גם לשנת הלימודים הבאה. בשנת תשע"ד הפרויקט צפוי לפעול בכ-1,800 בתי ספר ברחבי הארץ ולספק להורים אלטרנטיבה נוחה וזולה יותר לרכישת ספרי לימוד
פרויקט השאלת ספרי לימוד התחיל בשנת תשע"ג כיוזמה של משרד החינוך, בראשות גדעון סער, מתוך כוונה להקל על ההורים ברכישת ספרי לימוד לבית הספר. גדעון סער מדבר על יתרונות הפרויקט, וטוען כי "הפעלת התכנית להשאלת ספרי לימוד בכלל בתי הספר תחסוך לכל זוג הורים במדינת ישראל מאות שקלים לתלמיד בשנה. "משרד החינוך השקיע במהלך שנת הלימודים תשע"ג 100 מליון שקלים לצורך הנעת התהליך, ו-35 מליון שקלים נוספים על יישום וניהול התכנית בבתי הספר."
במהלך חודשים מאי ויוני התקיימה הצבעה בקרב ההורים המעוניינים בהחלת הפרויקט גם בבתי הספר של ילדיהם. המטרה לשנה הבאה, לפי שר החינוך שי פירון, היא להוסיף עוד כ-500 בתי ספר להשתתפות בתכנית, כך ש-1,800 בתי ספר יכללו בתכנית בשנת תשע"ד. כניסת בית ספר לפרויקט מותנית בהצבעה של לפחות 60% מהורי התלמידים בבית הספר. לצורך מימוש הפרויקט, ישלמו הורי התלמידים על "סל ספרים מלא", תשלום שמטרתו לצמצם את העלויות של רכישת כל הספרים באופן עצמאי לכל תלמיד.
מה כוללת התכנית?
תכנית פרויקט השאלת ספרי לימוד החלה בשנת תשע"ג ותמשיך גם בשנת הלימודים הבאה. מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר, מסבירה את תרומתה של התכנית להורים ולתלמידים, באומרה כי "אנו שמחים להעניק שרות חשוב זה לציבור ההורים והתלמידים, שכן מעבר להקלה בנטל התשלומים מדובר בתוכנית המקדמת גם ערכים של קיימות, כבוד לספר, וקהילתיות."
התכנית מתבצעת על ידי שמירת הספרים הישנים של התלמידים, וקנייה מרוכזת של ספרי לימוד חדשים. הקנייה תתבצע על ידי תשלום אגרה של ההורים לבית הספר, שתהיה בסכום של עד 280 שקלים לתלמיד בבית ספר יסודי, ועד 320 שקלים לתלמיד בתיכון. הסכום המצוין הוא הסכום המקסימאלי אותו ניתן לגבות, וממילא נמוך יותר מעלות הספרים בקנייה עצמאית, שעומד בממוצע של 600 ₪ לתלמיד. לאחר מכן, בסוף השנה התלמידים מחזירים את הספרים בהם השתמשו לבית הספר, ומקבלים תמורתם את הספרים לשנה הבאה. איסוף הספרים מתבצע שבוע לפני סיום הלימודים בצורה מדורגת, וקבלת הספרים החדשים תתבצע בתחילת שנת הלימודים הבאה. בישובים בהם פועל הפרויקט לא ימכרו ספרי לימוד משומשים.
האם להצביע בעד יישום התכנית בבית הספר של ילדך?
הורים רבים מתלבטים לגבי כדאיות ההצטרפות לתכנית, וההצבעה המתקיימת בימים אלה עתידה לקבוע את מדיניות בתי הספר של ילדיהם. חשוב לציין כי על אף שנדרשת הסכמה של 60% מההורים להחלת התכנית בבית הספר, הורה שאינו מעוניין לא יחויב להשתתף בתכנית, ויוכל לרוכש ספרים באופן עצמאי ללא תשלום אגרה לבית הספר.
היתרונות הרבים הגלומים בתכנית כוללים כמובן חיסכון בכסף ובהוצאות לבית הספר, אך מעבר לכך, התכנית תלמד את הילדים את ערכם של הספרים ותחנך אותם לשמירה על רכוש וחלוקה. ערכים של כבוד לרכוש בית הספר ושל קהילתיות מגולמים בפרויקט בו התלמידים מבינים את חשיבות השמירה על הספרים שלהם, מתוך הזדהות עם הרצון לקבל בעצמם בשנה הבאה ספרים שמורים מהשכבה מעליהם. מעבר לכך, הילדים יחוו תחושת קהילתיות כאשר לכולם יהיו ספרי לימוד יד שניה במצב דומה, והפערים הכלכליים בין התלמידים בכיתה יבלטו פחות.
בנוסף, ההורים יחסכו מעצמם את הצורך לברר את רשימות הספרים ולערוך מסעי קניות מפרכים בחנויות הספרים, שחלקן לא מחזיקות ברשותן את כל הספרים. התכנית תכלול רק ספרים שאושרו על ידי משרד החינוך, ומהווים חלק מתכנית הלימודים. כמו כן, הנטייה של הוספת ספרי לימוד נוספים במשך השנה גוזלת מההורים זמן וכסף רב יותר משהעריכו בתחילה, ואילו יישום התכנית לא יאפשר הוספה זו.
עם זאת, נראה כי הורים רבים אינם מודעים לפרויקט ולמשמעויותיו, היות שלא קיבלו מידע מספק מצד בתי הספר. ייתכן שהעלות והמאמצים הכרוכים בניהול פרויקט כזה מונעים מהנהלת בתי הספר לתמוך בפרויקט ולעודד את ההורים להצטרף אליו. גורמים אחרים מביעים התנגדות לפרויקט מסיבות של לוגיסטיקה כושלת. בתי הספר יתקשו לנהל פרויקט מורכב כזה, והורים עשויים למצוא את עצמם מתוסכלים מההתנהלות הלקויה. בתגובה לחוסר ההתלהבות אותו מפגין בית הספר לנוכח הפרויקט, מבקש משרד החינוך ליידע את ההורים ביתרונות הפרויקט: "יש קשיים ראשונים אבל אנחנו מצפים מבתי הספר להציג להורים מידע אמין ואובייקטיבי. אנחנו קוראים להורים לדווח על בתי ספר שלא מעודדים הצטרפות לפרויקט ולפיכך יגרמו להורים להוצאה כספית אדירה כבר בספטמבר הקרוב".
קושי אחר שעולה, במיוחד בכיתות היסודי, הוא נושא חוברות הלימוד. חוברות לימוד נועדו על מנת להשלים ולכתוב בתוכן, ונראה כי אין מדיניות אחידה כרגע בין בתי הספר לגבי פתרון בנושא. בחלק מבתי הספר חוברות מסוימות יחולקו במטרה שלא לכתוב בהן, ואחרים יגבו תשלום נפרד עבור חוברות לימוד חדשות לכל תלמיד, שלא יועברו לשנה הבאה. הקושי מבטא את המדיניות והנהלים שנמצאים עדיין בשלב עיצוב, ומעמידים בשאלה את היכולת הלוגיסטית בפתרון בעיות בצורה אחידה במהלך הפרויקט.
קמפיין הסברתי ממשרד החינוך
כנראה שאחד הנימוקים החיוביים ביותר בעד התכנית נמצא בהתנדבותם של שחקנים לקמפיין של משרד החינוך. לשם עידוד הפרויקט יצא משרד החינוך בקמפיין הסברתי. בקמפיין משתתפים טל פרידמן, קובי אוז, מיכל צפיר, מיכל ינאי ופרופ' עמוס לידם, כולם התנדבו לקמפיין ללא תמורה, וכהורים לילדים, רואים בפרויקט תכנית בעלת ערכים חינוכיים ראשונים במעלה.
