המבחן הפסיכומטרי בוטל או לא?
חגיגה תקשורתית. משרד החינוך הודיע על ביטול חובת הפסיכומטרי ועל שינוי מתכונת בחינות הבגרות. במשרד החינוך הגיעו למסקנה שמסיימי בגרויות מצטיינים בלבד יוכלו להתקבל לאוניברסיטה ללא פסיכומטרי.
הרפורמה החדשה שנקראת "ישראל עולה כיתה" תחולל סוג של מהפכה בתוכנית הלימודים בתיכון – באופן עקרוני, מבחני הבגרויות כבר לא יתקיימו בכיתה י' אלא בכיתות י"א וי"ב בלבד, מערכי השיעור יתבססו על מחקר מעמיק מאשר על שינון עובדות והציון הסופי בכל מקצוע ייקבע כך - 70% על פי ציוני הבגרות ו-30% על סמך עבודת חקר שתוגש על ידי התלמידים.
אם בעבר דובר על כך שהלימודים לפסיכומטרי ישולבו בתוכנית הלימודים בתיכון במטרה לאפשר לבוגרים להתחיל בלימודים גבוהים מיד עם שחרורם מהצבא, הרי שכעת הרוח נושבת לכיוון "הבחירה החופשית".
מבטלים פסיכומטרי? תשקיעו בבגרויות
ככל הנראה, תינתן האלטרנטיבה לכל מועמד לבחור את "כרטיס הכניסה" שלו בהתאם להישגיו - במקום שקלול בין בגרויות וציון פסיכומטרי (התנאי כיום), תתאפשר קבלה למוסדות הלימוד על סמך פסיכומטרי בלבד או ציוני בגרות גבוהים.
מה שמנע מבעד משרד החינוך לשנות עד כה את הכללים היו העובדות בשטח: רמת בחינות בגרות שהשתנתה לאורך השנים, חשדות להעתקות וזיופים בבחינות וניסיון שלימד על כך שבחינות הבגרות במתכונת הנוכחית לא היוו כלי ניבוי אמין - תלמידים רבים שהצליחו בבחינות הבגרות הגיעו לאקדמיה ונכשלו בלימודי התואר.
הפיתרון המשולב שמציעה הרפורמה החדשה מתמקדת בשינוי מהותי של מבחני הבגרות וזאת בשני מישורים: ראשית, האוניברסיטאות ישתתפו בכתיבת מבחני הבגרות במטרה להתאים את התכנים לדרישות האקדמיות בדרך הטובה ביותר ושנית, משרד החינוך יאבק בכל תופעה של זיופים והעתקות. המטרה היא שציוני הגמר של כל בוגר תיכון יוכלו לחזות טוב יותר את סיכוי ההצלחה שלו בלימודים האקדמיים.
מבחינת הדיון סביב ביטול הפסיכומטרי נשאר רק לחכות, כיוון שבעתיד הקרוב (בעוד כחודשיים-שלושה) תפורסם טבלה ובה תנאי קבלה לפקולטות שונות אליהן תתאפשר קבלה ללא חובת פסיכומטרי. פקולטות אלה יאפשרו קבלת מועמדים בעלי ממוצע ציונים מסוים במקצועות שיקבעו מראש. ככל הנראה, מי שירצה להתקבל ללא ציון פסיכומטרי יצטרך ממוצע גבוה (87-90 בלי בונוסים) במתמטיקה 5 יח"ל ואנגלית 5 יח"ל.
הבחינה הפסיכומטרית - עוזרת או מפלה?
אין ספק שבמהלך השנים מבחן הפסיכומטרי סבל מיחסי ציבור שליליים, ורבים קיוו שבמסגרת הרפורמה החדשה הוא יבוטל כלל, אבל האם באמת ביטול הפסיכומטרי היה מועיל במשהו?
המתנגדים לקיומו של הפסיכומטרי טוענים שהבחינה בפורמט הנוכחי אינה משקפת את הידע או את הצלחתם העתידית של הסטודנטים, אלא מתמקדת בכישורים טכניים בלבד שניתנים לרכישה על ידי תרגול עקבי ולראייה מי שחוזר על הבחינה מספר פעמים משפר את ציונו.
בנוסף, יש כאן פקטור משמעותי של זמן. סטודנטים מישראל בהשוואה לסטודנטים בעולם ממילא מתחילים את לימודיהם מאוחר יחסית בגלל השירות הצבאי והבחינה מוסיפה על העיכוב וגוזלת כסף רב שלא תמיד נמצאים בהישג היד של המועמדים לתואר. ביטול הבחינה יאפשר לסטודנטים רבים יותר להגיש מועמדות.
עם זאת, אי אפשר להתעלם מהמציאות - המטרה העיקרית של המבחן הפסיכומטרי כמבחן מיון היא של כלי ניבוי ובזה הוא עומד בהצלחה. הפסיכומטרי, יותר מכל כלי ניבוי אחר שקיים כיום, מהווה אינדיקציה לסיכוי ההצלחה של המועמד בלימודיו הגבוהים.
במידה והגעתם מרקע סוציו אקונומי נמוך או לא השקעתם מספיק בבגרויות, הרי שהפסיכומטרי ככלי שוויוני בעל ערך אחיד לכולם יכול להוות כרטיס הכניסה שלכם לתואר אקדמי ולכפר על ציוני בגרות לא מספקים. עבור המועמדים, ציון פסיכומטרי יכול לשדרג את ציוני הבגרות שלהם ומכאן הערך הגבוה שלו בגישור פערים סוציו אקונומיים.
כך או כך אי אפשר להתעלם מכך שבפועל המכללות והאוניברסיטאות לא יכולות לקבל את כולם ולכן, הרף של ציוני הבגרות שידרשו לקבלה ללא פסיכומטרי יהיה גבוה במיוחד והתלמידים המצטיינים שיתקבלו לפקולטות הם ממילא אותם תלמידים שמצליחים בבחינות הפסיכומטרי.
מהרפורמה עולה שהרווח של ביטול חובת פסיכומטרי הוא של מי שאולי לא הצליחו מספיק בבחינות הבגרות – תלמידים "חלשים" יוכלו להשקיע בלימודי פסיכומטרי ולהתקבל על סמך ציון הפסיכומטרי בלבד לפקולטות נחשקות שעד היום היו מעבר להישג ידם מהסיבה הפשוטה שציוני הבגרות הורידו להם את הממוצע המשוקלל.
לכן, הפסיכומטרי נשאר ויישאר ככל הנראה כתנאי קבלה הוגן ולא יבוטל לחלוטין, ואם עד היום אנשים רבים התלוננו נגד הפסיכומטרי, נראה שלאחר הרפורמה החדשה הפסיכומטרי יהיה דווקא זה שיעזור לתלמידים ויחסוך להם זמן וכסף בכך שיוכלו להיבחן רק בו במקום לגשת ולשפר מספר בגרויות.
