אל תהיה דוחה – על תופעת הדחיינות

כל אחד מוצא את עצמו לפעמים דוחה משימות שלא לצורך, ומקווה להספיק הכל ברגע האחרון. מתי ההרגל הזה הופך למזיק ואיך להתמודד איתו?

מאת: מאיה עוז

יש לכם מבחן חשוב והתחלתם ללמוד רק בערב לפני? הדד-ליין של העבודה להגשה שקיבלתם נקבע כבר לפני חודש ורק עכשיו אתם מתיישבים ומתחילים לכתוב? מחכים תמיד לרגע האחרון? כדאי שתפנימו, אתם דוחים. ליתר דיוק, דחיינים.

איזה מין דחיין אתה?

כולם עלולים לפתח דחיינות: החל מפרפקציוניסטים הדוחים דברים כי הם מעדיפים לא לעשות בכלל מאשר לא לעשות בצורה הטובה ביותר ("אין לי הרבה זמן ללמוד למבחן, אז עדיף בכלל לא ללמוד"), ועד לבעלי לקויות למידה הסובלים מדימוי עצמי נמוך ("אני גם ככה אכשל אז למה בכלל לגשת למבחן?").

הדחיינים נחלקים לשתי קבוצות - אלו שמכחישים את מה שמלחיץ אותם ופשוט מתעלמים ממנו ואלו שמשכנעים את עצמם שכדאי ומומלץ לדחות.

דחיין רגוע - הדחיינים הרגועים נוהגים להשקיע את האנרגיות שלהם בדברים אחרים המעניינים אותם יותר מאשר המטלה אותה הם דוחים. דוגמה טובה תהיה תלמיד אשר במקום להכין שיעורי בית, נפגש עם חברים ומבלה (נשמע לכם מוכר?).

דחיין מפוחד ומתוח - הדחיין מהסוג הזה מאוד לחוץ מהמטלה אותה הוא דוחה. הוא חסר בטחון והרגשתו היא שאוטוטו הוא פשוט קורס. דוגמה לדחיינות כזו היא כאשר אנו מעדיפים לתת לדברים לשקוע, ולעשותם ביום אחר. ("אני כל כך לחוץ מהחומר שיש לבחינה, שאני לא מסוגל ללמוד, עדיף שאתחיל מחר או מחרתיים כשאהיה רגוע יותר ובראש שקט".)

אז איזו דחיינית את, רגועה או מתוחה?
אז איזו דחיינית את, רגועה או מתוחה?
(צילום: dreamstime)

אז מה עושים?

דחיינות עלולה לגרום לכם לפספס מועדי הגשה, להתחיל ללמוד למבחנים מאוחר מדי, או להימנע מהגעה לשיעורים עצמם. אז רגע לפני שאתם מחליטים לסיים לקרוא את הכתבה הזו מחר..., הנה כמה טיפים שיעזרו לכם למתן את הדחיינות שלכם:

קביעת מטרות ברורות - יש אינספור מחקרים המראים שהדרך הטובה ביותר להגיע לתוצאות היא כאשר יש לפניכם מטרה ברורה וריאלית. אם אתם רוצים להגיע לממוצע ציונים גבוה בבגרות שלכם, זה נחמד מאוד, אבל כדאי לקבוע מטרה ברורה ולא משהו מעורפל. למשל, במקום "לעשות בגרות 5 יח"ל במתמטיקה" תקבעו לעצמכם "להגיע לציון 80 לפחות בבגרות 5 יח"ל במתמטיקה".

חלוקת המטרות למטלות קטנות - כל דבר גדול ומאיים נהיה פחות מפחיד כשמחלקים אותו לחלקים קטנים. אם החלטתם שהמטרה הברורה היא לקבל ציון 80 בבגרות, חלקו את המטרה הזאת למטלות קטנות. למשל - להתכונן כמו שצריך למבחן שיש בשבוע הבא, לדאוג לעשות שיעורי בית בשבוע הקרוב, לעשות חזרה על מה שאני פחות מבין. אפשר גם לחלק את המטרה למטרות מסוג שונה - לבדוק כמה נקודות שווה כל נושא בבגרות, ולבדוק מה המצב שלכם בכל אחד מהנושאים ואיפה אתם צריכים להשתפר כדי להגיע לציון 80.

תכנון מקדים של סדר יום - החליטו מראש: היום אני אלמד 3 שעות בין 17:00-20:00 או, היום אלמד רק סטטיסטיקה, או אקרא 2 פרקים בספר הלימוד. מומלץ להכין מערכת שעות מסודרת ולהקפיד לעמוד בה - ימים א, ג, ו-ד, לומד מתמטיקה בשעות 18:00-20:00.

תכנון מקדים של סדר היום יכול לעזור לדחיינות
תכנון מקדים של סדר היום יכול לעזור לדחיינות
(צילום: dreamstime)

הנעה עצמית - ברגע שיש לנו מוטיבציה ורצון, קל לנו יותר להזיז את עצמנו. זה הזמן לחשוב על המטרה הברורה שלנו (לקבל 80 במתמטיקה 5). למה בעצם אנחנו רוצים את הציון הזה (כדי להתקבל ללימודי הנדסה, שזה החלום שלנו).

פסק זמן - בתכנון סדר היום שלכם, דאגו לוודא כי יש לכם מספיק זמן לנוח. כולנו בני אדם, וזקוקים להפוגה קלה בין מטלה למטלה. שלבו בסדר היום שלכם מנוחה, או צפייה בסדרה אהובה, טיול בפארק או כל פעילות מהנה אחרת (רק שימו לב לא לעשות את כולם באותו יום...).

חשוב שתזכרו דבר אחד - כל הטיפים האלה שווים משהו רק אם באמת מיישמים אותם. בסופו של דבר, הכל מתחיל ברצון, ואתם צריכים לקחת את עצמכם בידיים ולעשות את הדברים, אחרת שום דבר לא ישתנה. אז בואו נחליט שמתחילים להשתנות ע-כ-ש-י-ו. תתחילו עם משהו קטן, ומשם תמשיכו לאט לאט למטלה הבאה.