הלכתי ברחוב, ופתאם הטלפון צלצל...
לפאסט פרוגרסיב יש שם ארוך ומסובך, אבל בעצם זה זמן שההסברים שלו נשמעים יותר מסובכים ממה שהוא באמת. בואו ננסה להבין ביחד מתי ואיך משתמשים בעבר מתמשך.
לפאסט פרוגרסיב יש שם ארוך ומסובך, אבל בעצם זה זמן שההסברים שלו נשמעים יותר מסובכים ממה שהוא באמת. בואו ננסה להבין ביחד מתי ואיך משתמשים בעבר מתמשך.
במצבים אמיתיים בחיים, לא תמיד דברים קורים בזה אחר זה. פעמים רבות דברים קורים ביחד, באותו זמן או במקביל. כמו בדוגמא שבכותרת למשל – אנחנו הולכים ברחוב, ופתאם הטלפון שלנו מצלצל. או שאנחנו משחקים במחשב, ובאמצע אמא נכנסת לקרוא לנו לארוחה. זה קורה המון, נכון? כשאנחנו חושבים בעברית, קל לנו מאד להתמודד עם מצבים כאלה כשאנחנו רוצים לספר עליהם. בדרך כלל אנחנו משתמשים בעבר כדי לתאר אותם, ולפעמים אפילו בהווה. זה נראה לנו הכי טבעי בעולם. אז למה זה לא נראה לנו טבעי באנגלית?
באנגלית יש זמן לכל דבר
לא באמת, אנחנו מתכוונים לזמן בשפה. בעברית קיימים שלושה זמנים ואנחנו משתמשים בכולם כמעט לכל דבר (תבדקו אותי). אבל עברית היא שפה מאד נדירה מהבחינה הזאת. ברוב השפות המדוברות בעולם ישנם זמנים רבים יותר, שעוזרים לתאר סיטואציות באופן מדוייק יותר. אז בואו ונחזור לדוגמאות שלנו – איך אומרים אותן באנגלית? בעזרת הזמן הנקרא עבר מתמשך.
מתי משתמשים בעבר מתמשך?
בכל פעם שקרו לנו כמה דברים בבת אחת, ולא בזה אחר זה. כשקורים לנו כמה דברים בו-זמנית, בדרך כלל אחד "מפריע" באמצע לשני. כשאנחנו הולכים ופתאם מקבלים שיחת טלפון, ההליכה שלנו התחילה לפני קבלת השיחה, ואולי תמשיך גם אחריה. קבלת השיחה היא אירוע נקודתי, בעוד ההליכה היא אירוע מתמשך יותר מבחינת זמן. באנגלית אתם כבר מכירים זמן המשמש לאירועים נקודתיים בעבר – הזמן עבר פשוט – past simple. ועכשיו אתם מכירים גם זמן המשמש לאירועים מתמשכים בעבר – עבר מתמשך, past progressive. בדוגמא שלנו, משפט באנגלית ייראה כך:
I was walking down the street when my phone rang.
ישנם מקרים נוספים בהם משתמשים בזמן עבר מתמשך
מתי עוד משתמשים בזמן ה"חדש" הזה? כשאתם רוצים לספר על שני דברים מתמשכים שקרו במקביל. נניח למשל שלא קיבלתם את שיחת הטלפון באמצע ההליכה שלכם, אלא ממש כשהתחלתם ללכת. בזמן ההליכה אתם גם מחזיקים את הטלפון בידכם, ומשוחחים בו עם חבר או חברה. במקרה כזה, שני הדברים – ההליכה והשיחה - התרחשו במקביל, באותו זמן, ושניהם היו מתמשכים, לא נקודתיים. במקרה כזה, נשתמש פעמיים במשפט בזמן עבר מתמשך כדי לתאר את שתי הפעולות. משפט באנגלית במקרה כזה ייראה כך:
I was walking down the street and talking on my phone.
לפעמים אנשים שונים מבצעים את שתי הפעולות, כמו למשל במקרה כזה:
I was washing the dishes while my sister was watching TV.
בדוגמא זאת, שני אנשים שונים מבצעים את הפעולות – אני שטפתי כלים, בעוד שאחותי צפתה בטלוויזיה. כמה מעצבן 😊!
איך משתמשים בזמן?
כמו שאתם כבר יודעים, בסוגים שונים של משפטים וזמנים באנגלית משתמשים בפעלי עזר. במקרה של עבר מתמשך (כמו הווה מתמשך), אנו נעזרים בפועל העזר Be. מכיוון שהזמן הוא עבר, גם הפועל Be מופיע פה בצורות העבר שלו – was ו-were. בצורה was משתמשים עבור הגופים – I, he, she, it. בצורה – were משתמשים עבור הגופים they, we, you. את החלק השני אתם גם מכירים מזמן ההווה המתמשך. חוקי השימוש בתוספת ה-ing הם בדיוק אותם החוקים שאתם כבר מכירים מהזמן present progressive. לכן, אם תחשבו על זה בלי לחץ, באמת שאין פה שום דבר חדש כמעט ללמוד.
תוכלו לצפות בשיעורי וידאו בנושא באתר וואלה! סקול, אנגלית לכיתה ח', ולתרגל באמצעות דפי התרגול המתלווים אליהם.
קרא עוד:
