אתה לא קצת מבוגר בשביל ללמוד?

בכל נקודה בחיים אנחנו מבינים מחדש שבעצם כל שנותינו לפנינו ואף פעם לא מאוחר להתחיל משהו חדש. תוחלת החיים שעולה והשינויים באופי החיים המודרני מעודדים אנשים רבים לצאת מהחיים המוכרים בגיל 40, 50 ואפילו 60 כדי לרכוש תואר ראשון. בין אם מסלול הקריירה שלהם דורש כעת תואר אקדמי על מנת להתקדם או שמדובר באנשים שמעוניינים להרחיב את השכלתם – יותר ויותר מבוגרים מתחילים תואר ראשון בגיל מאוחר. מסתבר, שתואר ראשון למבוגרים או בגיל הזהב אינו נדיר כפי שניתן היה לחשוב.

לימודים בגיל מבוגר – איך בעצם?

אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים רבים מאפשרים למבוגרים לשבת על ספסל הלימודים ולרכוש השכלה ככל סטודנט צעיר. מקומות מסוימים מציעים תכניות מיוחדות למבוגרים, רובן כוללות לימודים שלא לתואר, אולם מאפשרים צבירת נקודות לתואר. אלה שמעוניינים בתואר ראשון ישמחו לגלות שבאוניברסיטאות שונות, ביניהן אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית, תנאי הקבלה למבוגרים מעל גיל 30 לרוב נוחים יותר מתנאי הקבלה הרגילים. בחלק מן המוסדות אין צורך בבחינה פסיכומטרית, ואחרים אפילו מקבלים תלמידים על תנאי ללא תעודת בגרות. לאחר הקבלה, כשהמבוגר הופך לסטודנט מן המניין, עליו לעמוד בכל התנאים והמבחנים ככל אחד מהסטודנטים האחרים. במסלולים מסוימים של האוניברסיטה הפתוחה למשל, ניתן ללמוד לתואר אף ללא תעודת בגרות וללא ציון פסיכומטרי.

סטודנטים בני 30 פלוס יכולים ליהנות מתנאי קבלה נוחים יותר לאוניברסיטה

(צילום: dreamstime)

הקשיים שעולים בגילאים מבוגרים

עם זאת, חשוב לזכור שלמרות ההקלות בתנאי הקבלה של לימודים אחרי גיל 30, בפני סטודנטים מבוגרים עומדים קשיים רבים אחרים. הראשון שבהם הוא המחויבויות השוטפות של החיים שדורשות מאנשים רבים ניהול חיי משפחה, תמיכה בילדים ומחויבות לעבודה קבועה. כל אלה גוזלים זמן וכסף שמקשים על רכישת תואר ראשון. בנוסף, סטודנטים מבוגרים עשויים לבלוט על רקע הצעירים בני ה-20, ולחוש שלא בנוח להיקלע לחברה צעירה ושונה ממה שהם רגילים אליה. גם המציאות המשתנה והטכנולוגיה החדשה במוסדות אקדמיים דורשת מהמבוגרים אוריינות טכנולוגית כדי להתמודד עם דרישות האקדמיה, כמו למשל הדפסת עבודות, שימוש במאגרי מידע ממוחשבים או לימודים און-ליין.

ללמוד עכשיו משהו חדש?

על רקע כל אלה עולה גם השאלה האם אנשים מבוגרים יוכלו ללמוד דברים חדשים באותה הקלות כמו צעירים? למרות הסברה שיכולת הלמידה מדרדרת עם השנים, מחקרים עדכניים מוכיחים כי שיא היכולות הקוגניטיביות נמצא דווקא בין גילאים 45-60, בניגוד למה שנהוג היה לחשוב. המחקרים בחנו יכולות חשובות ללמידה כמו זיכרון מילולי וחשיבה לוגית, והוכיחו כי הן מגיעות לשיא אחרי גיל 45. מעבר לכך, סטודנטים מבוגרים רבים מגיעים מחויבים יותר ומעוניינים יותר ברכישת השכלה בהשוואה לסטודנטים הצעירים. הם מעוניינים בלימודים ואינם מחפשים ליצור חברויות או אהבות חדשות, דבר שהופך אותם לתלמידים ממוקדים יותר ואפילו מצליחים יותר.

גם בני גיל הזהב משתלבים בלימודים גבוהים

(צילום: dreamstime)

ומה עם גיל הזהב?

ניתן לשמוע לא מעט סיפורים על בוגרי תארים בגילאי 70-80. לאחר הפרישה לגמלאות אנשים רבים מגלים את התשוקה להישאר פעילים וללמוד דברים חדשים. מעבר למעורבות בחיים, לימודים תורמים ליכולות של חדות החשיבה ולשמירה על צלילות המחשבה בשנים המאוחרות. בגילאים אלה אין צורך ללמוד מקצועות יוקרתיים בשביל הקריירה, ואנשים רבים בוחרים לנצל את הזמן ולפנות לתחומים שתמיד עניינו אותם. הזמן הפנוי שמופיע בשנים האלה וחיי המשפחה שדורשים פחות תשומת לב מאשר בעבר יכולים בהחלט להקנות לגמלאים את האפשרות להתפנות ללימודים גבוהים. מסלולים שונים מוצעים לגיל הזהב ולרוב כוללים לימודים למבוגרים שלא לתואר. נפוצים במיוחד קורסים להכרת המחשב, וביניהם גם קורסים מקצועיים לאקסל ולוורד, שעשויים להיות שימושיים במיוחד עבור אנשים המעוניינים בהדפסת מכתב, התכתבויות עם מכרים רחוקים או אפילו ניהול הוצאות בתוכנת אקסל. בוואלה סקול ניתן ללמוד בשיטה קלה במיוחד באמצעות סרטונים של מורים מנוסים המעבירים את החומר בבהירות. לכן, כנראה שניתן להגיד בביטחון כי תוחלת ואורח החיים המודרני מאפשר לכל אחד להרגיש כי, בעצם, אף פעם לא מאוחר מידי.