הילד שלכם חכם או מחונן?
ילדים מחוננים מהווים 1-3% בלבד מהילדים בני גילם. זוכי פרס נובל ואנשי חינוך מאמינים כי ההשקעה בילדים מחוננים ומצטיינים תורמת לעתיד של המדינה כולה. מה מציע משרד החינוך לילדים הללו והאם זה מספיק?
על אף אמונתם העיוורת של ההורים ביכולות האינסופיות של ילדיהם, ילדים מחוננים שכיחים בחברה פחות ממה שהייתם חושבים. לרוב, כאשר מדברים על מחוננות, מתייחסים לתכונה אצל ילדים ונוער, ופחות אצל מבוגרים, כנראה בגלל השוואה של היכולות ביחס לקבוצת הגיל.
מחוננות היא תכונה שמתקשים להגדירה, בגלל חוסר ההסכמה הכללית על כך. בארצות הברית, מחוננות מוגדרת כמנת משכל מעל טווח מסוים, לרוב מעל 130, כשמנת המשכל הממוצעת עומדת על 100. בארץ לעומת זאת, משרד החינוך מאתר תלמידים מחוננים בצורה סטטיסטית: בדרך כלל מתייחסים למחוננות כאל רמת משכל גבוהה הקיימת אצל 2 או 3 אחוזים מהחברה.
המאפיינים של ילדים מחוננים כוללים זיכרון לטווח ארוך, סקרנות, חשיבה מהירה, והעדפה לפתרון בעיות מורכבות. כמו כן, לרבים יש דמיון מפותח וכישורים אמנותיים ויצירתיים. ילדים מחוננים ייטו ללמוד לקרוא בקלות רבה יותר, יגלו עניין מוגבר בתחום מסוים, יגלו התלהבות והנאה מלמידת תחומים מסוימים, ויהיו בעלי מוטיבציה גבוהה.
זיהוי מחוננות
ניתן להגדיר מחוננות בגישה כמותית ובגישה איכותית. הגישה הכמותית מדברת על כישורים מפותחים ביחס לבני גילם של הילדים. הגישה האיכותית מדברת על מכלול יכולות קוגניטיביות גבוהות בשילוב יכולות רגשיות, היוצרות מבט שונה על הסביבה באיכותה.
משרד החינוך מבצע מבחנים לאיתור תלמידים מחוננים מטעם מכון סאלד. המבחנים מתבצעים לרוב בכיתה ב' ובכיתה ג', בשני שלבים, בתחומים של הבנת הנקרא וחשבון. מתוך הילדים מתמיינים 15 האחוז הגבוהים בהישגיהם. לאחר המיון הראשוני, ההורים מקבלים את התוצאות ומוזמנים ליום מיון מיוחד המתקיים בשעות אחר-הצהריים. לאחר מכן, ההורים מקבלים את התוצאות ממכון סאלד עצמו. בארץ אם כך, מחוננות אינה מוגדרת כתכונה של מנת משכל מעל ציון מסוים, אלא מוגדרת כשיעור סטטיסטי של 1-3% בכל אזור גיאוגרפי.
עם זאת, חלק טוענים כי ישנם פערים חברתיים הבאים לידי ביטוי גם בכמות המחוננים. חתן פרס ישראל לחינוך, פרופ' גבי סלומון מאוניברסיטת חיפה טוען כי "מחוננות היא סוציו-אקונומית", כלומר, בעלי מעמדות גבוהים יותר משקיעים יותר בחינוך: הם מקצים תשומת לב ומשאבים רבים יותר לעידוד הילדים ולהקניית הרגלי למידה ותמיכה בלימודים לילדים. לכן, הפערים בין הילדים יכולים לנבוע גם מערכים שונים, ומהשוני בחשיבות שמקנים לחינוך בבית.
מה מציעה מערכת החינוך לילדים מחוננים?
זוכי פרס נובל, מדענים פורצי דרך בתחומם, ואפילו אנשי הייטק יצירתיים המוכרים אפליקציות במיליוני דולרים - כולם מעידים על התרומה האדירה של מתן חינוך איכותי וקידום מחוננים ומצטיינים. בשנת 2003, ועדה בראשות פרופ' נבו, פרופסור בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, נתנה דעתה על קידום חינוך המחוננים בישראל. על פי פרופ' נבו, "ההשקעה במחוננים היא אחת ההשקעות ארוכות הטווח המניבות ביותר, גם מן הבחינה הכלכלית". התרומה לעולם המדע או ההייטק הוא אחד מהמשאבים המוצלחים של מדינת ישראל, ועל כן, השקעה רבה יותר במצטיינים ובמחוננים עשויה לתרום למדינה כולה.
מחקרים שונים מדגישים את חשיבות החינוך שניתן לעידוד והעלאת ההישגים אצל ילדים. מערכת החינוך בארץ משקיעה מאמצים מיוחדים במחוננים ומעודדת השתתפות במסגרות מיוחדות המתאימות לילדים מחוננים בגילאים השונים. האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים של משרד החינוך שם לנגד עיניו מטרה של יצירת כר ליזמות חינוכיות המיועדות לתלמידים מחוננים ומצטיינים. במסגרת הפעילות של האגף, פועלות תכניות לימודים במתכונת של כיתת מחוננים או מרכזים, המעבירים אחת לשבוע מפגשים בעלי תכנים שמתאימים לקבוצות של מחוננים ומצטיינים. כיום, פועלים 53 מרכזי העשרה מסוג זה, וכ-96 כיתות מחוננים ב-26 בתי ספר. עם זאת, קיימת ביקורת רבה על ההשקעה המועטה של משרד החינוך בתחום זה, מכיוון שלא בכל האזורים מסגרות אלה זמינות באותה המידה.
למרות כל אלה, קיימות גישות הטוענות כי עצם הסיווג של ילדים כמחוננים והשיוך למסגרות מאתגרות ומעשירות יותר הם אלה שתורמים להישגים הגבוהים של הילדים המחוננים. המחקר הידוע של טרמן, שעקב אחר התפתחותם של ילדים מחוננים במשך 50 שנה, זכה לביקורת כי עצם המודעות והמעקב עודדו את הילדים להצטיין, וכי מחוננות כשלעצמה אינה מבטיחה הישגים גבוהים בהכרח. כך או כך, נראה כי לאיתור ולהשקעה בתלמידים מחוננים יש חשיבות רבה אף יותר ממה שחשבנו בעיצוב ההישגים העתידיים שלהם.
