אדם לאדם צייד - מודל בתורת המשחקים

גם במהלך ציד אייל עולה דילמה שמדגימה את תורת המשחקים - תחום מרתק במדעי החברה ובמתמטיקה שמנסה להסביר מצבים של עימות ושל שיתוף פעולה. איך המודלים של תורת המשחקים מתבטאים בחיים האמיתיים?


"אחת, שתיים, שלוש, דג מלוח" - באופן מפתיע, תורת המשחקים לא עוסקת במשחקי הילדות שלנו, אלא היא בעצם ענף במתמטיקה שמנסה לנתח ולהסביר מצבים של עימות ושיתוף פעולה. כפי שהסברנו בכתבה הקודמת - תורת המשחקים - ללמוד לשחק, מכיוון שכל צד מעוניין לנצח, וההחלטות השונות שכל צד מקבל משפיעות על הסיכוי שלו לנצח או לפסיד, תורת המשחקים עוסקת בניתוח קבלת החלטות ובניית מודל של ההשפעות השונות של כל החלטה שמתקבלת.

תורת המשחקים עוסקת בשיתוף פעולה והסכמה חברתית
תורת המשחקים עוסקת בשיתוף פעולה והסכמה חברתית
(צילום: dreamstime)

מה תאכלו היום - ארנבת או אייל?

ציד האייל הוא אחד מהמודלים בתורת המשחקים ומדבר על מצב הבוחן שיתוף פעולה. מקורו ברעיון שהציע הפילוסוף ז'אן ז'אק רוסו המדבר על עקרונות של שיתוף פעולה. שני ציידים יוצאים ליער לצוד בעל חיים. הם יכולים לצוד יחד במאמץ משותף אייל אחד, ולספק לעצמם הרבה מזון, או שכל אחד יכול לצוד לבדו ארנבת, ללא צורך בשיתוף פעולה וחלוקה, ואז כמות האוכל מועטה יותר. אייל מספק יותר בשר לכל אחד מהצדדים, אבל אי אפשר לצוד אייל לבד.

על פניו נראה שציד משותף של אייל מועיל יותר לשני הצדדים, אבל הוא דורש ביטחון בצד השני, ואמון ביכולותיו לתרום לציד. זאת אומרת, יכול להיות שצד אחד יגיד שהוא מוכן לשיתוף פעולה, אבל יאכזב ברגע האחרון או שפשוט אינו ציד מוכשר מספיק, ואז יתקע את הצד השני בלי כלום. לכן, ייתכן שאחד מהצדדים יבחר שלא להסתמך על הצד השני ויעדיף לצוד ארנבת לבדו, שהינה מלאכה פשוטה יותר, ובעלת תמורה מובטחת.

ציד האייל - דילמת האמון של הצייד
ציד האייל - דילמת האמון של הצייד
(צילום: dreamstime)

הדילמה של ציד האייל משקפת את הבעיות העולות משיתוף פעולה חברתי. מצד אחד, שיתוף פעולה שכזה יכול להניב תוצאה טובה יותר עבור המעורבים בדבר, מצד שני, הוא דורש אמון ואמינות משני הצדדים. כך שלפעמים יש העדפה לפעול לבד, בלי שיתוף פעולה, ולא להסתכן באכזבה מהצד השני.

איך לא להשתעמם במסיבה?

התופעה באה לידי ביטוי בדוגמאות שונות בחיים, גדולות כקטנות, כמו למשל בשעת הגעה לאירוע חברתי. אם הוזמנתם לאירוע כלשהו, בסביבות מסוימות נהוג להגיע באיחור אופנתי. הסיבה לכך היא שלא רוצים להגיע לפני כולם, ולחכות עד שהמסיבה תתמלא באנשים. אבל היות שרוב האנשים מגיעים מאוחר יותר, נניח בשעה, המסיבה מתקצרת, ואלה שהגיעו קודם משתעממים בינתיים. לכן, אם חושבים על זה, עדיך שכולם יגיעו באותו הזמן ובשעה שננקבה בהזמנה. כך לא תהיה הבעיה של לחכות לאחרים או החשש מלהיות לבד לפני שכולם הגיעו, מכיוון שכולם יהיו שם באותה השעה, פחות או יותר.

גם במסיבה ניתן לראות את הביטוי של תורת המשחקים
גם במסיבה ניתן לראות את הביטוי של תורת המשחקים
(צילום: dreamstime)

אז באופן חברתי, עדיף שיתוף הפעולה שבו כולם מסכימים על שעה ומופיעים בה. לעומת זאת, עבור היחיד שאינו ממש מכיר מישהו במסיבה, ולא בא לו להגיע ראשון או להרגיש לא בנוח אם עדיין לא הגיע מישהו מוכר, יש פחות סיכון בבחירה להגיע מאוחר יותר. כך הוא יכול להיות בטוח שכולם כבר שם, והוא לא יצטרך לחכות למישהו ולהשתעמם לבד, במקרה שבסופו של דבר אנשים לא באמת יגיעו בזמן. הדילמה מציגה בעצם את הדילמה בין ביטחון נטול סיכון לבין מתן אמון והסכמה חברתית.

האם לפתח פצצה גרעינית?

מקורות מסוימים מציגים גם את המרוץ לפיתוח פצצה גרעינית כדילמה דומה לציד האייל. מצד אחד, ניתן להסכים על שיתוף פעולה, בו אף אחד מהצדדים לא מפתח פצצה גרעינית, שבסופו של דבר רק תזיק לעולם. מצד שני, החלטה שלא לייצר נשק חזק דורשת לקיחת סיכון ואמון בצד השני שלא יעשה כן. שיתוף הפעולה שדורש הסכמה ודבקות במה שהוסכם עליו יועיל לשני הצדדים. אבל פיתוח הפצצה באופן עצמאי תספק יותר ביטחון לכל צד, אם זה אינו סומך על הצד השני.

כמו בדילמות אחרות בתורת המשחקים, גם כאן ניתן לראות הדגמה של התיאוריה בחיים האמיתיים. למרות שחוקרים מסוימים עשויים להגיד כי לא ניתן לבחון התנהגויות אנושיות בצורה פשטנית כמוצג בתורת המשחקים, רבים עדיין מוצאים בזה עניין רב ואפשרויות יישום בחיים.