גם שפנים משחקים - תורת המשחקים

בתורת המשחקים ניתן למצוא מודלים שמסבירים מצבים מורכבים של קונפליקטים כשכל צד רוצה לצאת המנצח. מודל משחק השפן בוחן את ההרתעה של כל צד, אולם יכול להיות קטלני. אז למה המחיר של הקוטג' עלה?


כפי שהסברנו בכתבה הראשונה בסדרה - תורת המשחקים - ללמוד לשחק, תורת המשחקים היא תיאוריה מתמטית שמציגה מודלים למצבים של קבלת החלטות בהם יש שני צדדים כשכל אחד רוצה לנצח, ומנסה לנתח את המצבים האלה. משחק השפן, או הנץ-יונה, הוא אחד מהמודלים הללו ומדבר על מצב בו יש תחרות על משהו משותף, והמשתתפים צריכים לבחור בין פשרה לקונפליקט. במשחק השפן, שני הצדדים רוצים לנצח, אבל אם אף אחד לא יסוג, התוצאה תהיה הרסנית עבור שניהם.

את המשחק ניתן לראות במיוחד בתחרות בין שתי מכוניות צמודות כשכל נהג מנסה להיראות קשוח יותר מהשני. שתי המכוניות עומדות זו מול זו, הנהגים מזעיפים גבות, וכל אחד עם הרגל על הגז. ביריית הפתיחה המכוניות מתחילות לנסוע במהירות אחת לעבר השנייה, אל עבר מה שתהיה התנגשות חזיתית אם אף אחד לא יסטה.

מי יסטה ברגע האחרון במשחק השפן?
מי יסטה ברגע האחרון במשחק השפן?
(צילום: dreamstime)

בנקודה הזו בפני כל אחד עומדת הבחירה בין לסטות הצידה לבין להמשיך לנסוע. אם אף אחד לא יסטה, כי שניהם רוצים לנצח, התוצאה תהיה קטלנית עבור שני הצדדים. אם שני הנהגים סוטים - אז מתקבל תיקו. כל אחד מהשחקנים מעדיף לנצח על פני תיקו, אבל מעדיף תוצאה של תיקו על פני התנגשות חזיתית. מכיוון שעבור שמישהו ינצח, צריכים השניים לבחור באסטרטגיות הפוכות, המשחק נקרא גם הנץ והיונה, כאשר היונה מאופיינת בפשרה והנץ בתוקפנות.

מחירי הקוטג'

דר' שהם-קראוס מציג גם את סוגיית עליית המחירים של מוצרים מסוימים, כמו הקוטג' שהוציא אנשים רבים לרחובות במחאה, כדוגמא לקונפליקט השפן. שתי חברות מתחרות על קהל של צרכנים, כשכל אחת רוצה להרוויח כמה שיותר. את זה היא יכולה לעשות על ידי העלאת המחיר של המוצר, ועל ידי כך, הגדלת הרווחים שלה ביחס לחברה האחרת. אבל מצד שני, אם חברה אחת תעלה מחירים, והשנייה לא תעלה, אלא אפילו תוריד, כל הלקוחות ילכו לחברה הזולה יותר, והחברה הראשונה תפסיד.

משחק השפן הוא מודל לקונפליקט ושיתוף פעולה בתורת המשחקים
משחק השפן הוא מודל לקונפליקט ושיתוף פעולה בתורת המשחקים
(צילום: dreamstime)

אף חברה לא יודעת מה השנייה עומדת לעשות, ולכן עליהן לתכנן לבד איך לפעול. אם שתי החברות מחליטות להוריד מחירים בו-זמנית, בלי לדעת שגם השנייה עושה זאת, אז שתיהן מפסידות - הלקוחות לא מעדיפים חברה אחת על פני האחרת, והרווח של כל חברה מהמכירות קטן. לעומת זאת, אם החברות מעלות מחירים יחד - שתיהן יוצאות ברווח של תיקו - כמו במצב בו שני הנהגים סוטים מהמסלול. אבל הרווח הגדול ביותר לחברה מנצחת הוא כאשר היא מורידה מחירים והחברה השניה לא. במצב זה, היא מרוויחה את הלקוחות ופוגעת ברווחים של החברה השנייה. אך אם שתיהן יבחרו בבגידה הדדית, ויתחילו להוריד מחירים, כל אחת תתחרה בשנייה ותציע מחיר נמוך יותר ויותר, ותיווצר מערבולת בלתי פוסקת, ושתיהן יפסידו. הורדת המחירים היא כמו הבחירה שלא לסטות בנסיעה - אולי היא יכולה להבטיח הצלחה, אבל תפגע בסופו של דבר בשני הצדדים אם שניהם יבחרו לעשות זאת.

אם במשחק השפן יהיה שני הצדדים ניצים - התוצאה תהיה הרסנית לשני הצדדים
אם במשחק השפן יהיה שני הצדדים ניצים - התוצאה תהיה הרסנית לשני הצדדים
(צילום: dreamstime)

וגם בין מדינות - מי ימצמץ ראשון?

תורת המשחקים היא כלי מאוד חשוב גם בדיפלומטיה ובכל הקשור ליחסים בינלאומיים. גם ביחסים בין מדינות קיימים מצבים של איום הדדי על מנת לצאת מנצח. כל צד רוצה שהשני ייכנע ויסכים לתנאים שלו, אך אם יסרב הוא מאיים במלחמה. מלחמה היא מצב קטלני עבור שני הצדדים, ושניהם מעדיפים להימנע ממנו. מצד שני, הרצון ליצור הרתעה אצל הצד השני גורמת לכל צד לדבוק באסטרטגיית האיום שלו. אם שני הצדדים יתפשרו, אז יווצר תיקו, ואף אחד לא יזכה. אם שני הצדדים ממשיכים לאיים - לנסוע במהירות אחד כלפי השני - ההתנגשות תהיה בלתי נמנעת ופריצת המלחמה תזיק לשני הצדדים.

תורת המשחקים כוללת מודלים רבים, והיא נחשבת לכלי מאוד חשוב ויעיל בכל הנוגע לקבלת החלטות. כפי ששמתם לב, רובנו עושים זאת בלי להיות מודעים לכך כלל, אך אם בפעם הבאה שנעמוד בפני דילמה כלשהי נעצור וננסה לנתח קצת יותר לעומק את האפשרויות העומדות בפנינו ואת ההשלכות שלהן, יכול להיות שנבצע בחירה נכונה יותר.