ריטלין – מהגן ועד האקדמיה, הכל על היתרונות ותופעות הלוואי

מעטות התרופות שזכו לפופולאריות ופרסום נרחב כמו הריטלין - תרופה שנמצאת בשימוש כבר למעלה מ-60 שנה. למרות המתנגדים והאזהרות הרבות, נראה כי במקרים רבים היא עוזרת ואף הכרחית. למי כדאי לקחת ריטלין ולמי לא, והאם יש חשיבות לגיל?


סופרי מדע בדיוני רבים תיארו לנו עולם בו כולנו נהייה תלויים בכדורים, אם בשביל להרגיש רגשות פשוטים, או להיפך, כדי לטשטש רגשות ולהישאר ממוקדים. עם העיסוק המוגזם כמעט בעשורים האחרונים ב"כדור הפלא", ריטלין, נראה כי נשכחה מטרתו המקורית.

ריטלין הוא השם המסחרי של התרופה מתילפנידאט, שהינה תרופה פסיכיאטרית לטיפול בהפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות. התרופה נמצאת בשימוש עוד משנות ה-50 במאה הקודמת, ומראה אחוזי יעילות גבוהים בקרב המטופלים המאובחנים כבעלי הפרעות קשב וריכוז.

ידוע כי אצל אנשים הסובלים מבעיות קשב וריכוז יש חוסר איזון במוליכים עצביים שקשורים ליכולת כמו ריכוז. התרופה מתקנת את חוסר האיזון הזה ופועלת כתרופה מעוררת בעלת השפעות חיוביות על מצב הרוח. על אף שאופן הפעולה של התרופה אינו ברור, מחקרים מראים כי היא עוזרת לשיפור הריכוז, תורמת לשיפור ההישגים ומעלה את ההערכה העצמית.

מספר המאובחנים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז עומד על 3-5%, ומחקרים מראים כי התרופה משפיעה לטובה על כ- 70-80% מהמאובחנים הנוטלים את התרופה. לתרופה מתילפנידאט יש מספר תצורות המשווקות תחת השמות ריטלין, קונצרטה ודיטרנה.

השימוש בריטלין עלה באחוזים רבים בעשור האחרון, ונראה כי הדיון הציבורי סביבו התעצם אף הוא. על מנת להבחין בין שמועות, עובדות ואמונות לגבי התרופה, כדאי לבחון את אופן השימוש בה בגילאים השונים, ואת ההשפעות השונות.

ריטלין מאפשר לילידם בעלי הפרעת קשב וריכוז להתמקד בלימודים
ריטלין מאפשר לילידם בעלי הפרעת קשב וריכוז להתמקד בלימודים
(צילום: dreamstime)

ריטלין לילדים בגן

האבחון של הפרעות קשב וריכוז נעשה בגילאים מוקדמים יותר ויותר, וכיום גם ילדים בגילאי הגן מאובחנים כבעלי הפרעות קשב וריכוז. בשנת 2011, אישר האיגוד האמריקאי לרפואת ילדים לתת ריטלין לילדים מעל גיל 4. בארץ ניתן לאשר שימוש בריטלין ילדים מתחת לגיל 6 רק על ידי בקשה מיוחדת. רופאים שונים ממליצים על מתן טיפול תרופתי לילדים המאובחנים כבעלי הפרעות קשב וריכוז, כבר בגילאי הגן, על מנת להקטין את הסיכון של היווצרות חרדה או דיכאון על רקע תחושת הכישלון שמלווה הפרעת קשב וריכוז.

עם זאת, אחרים מתנגדים למתן טיפול תרופתי בגיל צעיר כל כך. מחקר על שם ג'ון הופקינס שנערך בבולטימור בחן את השפעת הריטלין על ילדים בני 3-5 הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, והראה כי יעילותה של התרופה בגילאים אלה אינה כה גדולה. הילדים שנבדקו, אובחנו כסובלים מההפרעה ברמה בינונית עד קשה. 160 ילדים מתוך 186 הנבחנים לא הראו כל שיפור לאחר טיפול ארוך טווח בתרופות. בנוסף, לאחר מספר שנים, אין כל הבדל בין ילדים שנטלו תרופות בגילאים צעירים אלה, לבין כאלה שלא.

בנוסף, טיפול תרופתי עשוי למנוע מהילד לפתח יכולת התמודדות אישית עם הפרעות קשב וריכוז. אילן סלומון, רוקח ומטפל בילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז, אומר כי מתן התרופות מגיל צעיר כל כך מונע מהילד לרכוש ולפתח מיומנויות ויכולות התמודדות עצמאיות עם ההפרעה שלו.

ריטלין בבית ספר ובתיכון

לתלמידי בית ספר ותיכון נרשמות תרופות שונות שמכילות את אותו החומר הפעיל, בהתאם למצב הילד והצרכים: ריטלין, ריטלין בשחרור מושהה, וקונצרטה, כאשר לכל תרופה זמן פעילות שונה.

על פי הערכות שונות, בשנים האחרונות עלתה מידת השימוש בריטלין בארץ. 30% מילדי התיכון נוטלים ריטלין לפני בחינות, בדומה ל-40% מהסטודנטים. בגילאי בית ספר יסודי - 20% נוטלים ריטלין באופן קבוע. ייתכן והעלייה קשורה למודעות רבה יותר ואבחון מתאים. על פי משרד החינוך, בין שנת 2005 ל-2010 עלה מספר המשתמשים בריטלין מ-35,000 ל-55,000. על פי הערכות, ישנם בארץ כ-30,000 ילדים המטופלים בריטלין.

עלייה בשימוש בריטלין יכולה לנבוע ממודעות גדולה יותר ואבחון רב יותר בקרב תלמידים, אך גם מהעובדה שהנושא הפך לשכיח ואקטואלי בשיח הציבורי, עד כדי אבחון יתר באוכלוסיות מסוימות. מחקר ישראלי בראשות ד"ר שלומי ענתבי מראה כי אבחון הפרעת קשב וריכוז לבדה אינו מספק, ויש צורך לבחון גם הפרעות נלוות, לפני שמחליטים על טיפול בריטלין. המחקר שנערך בקרב 520 ילדים המאובחנים בהפרעות קשב וריכוז מראה כי מעבר להפרעה המאובחנת, 28% מהילדים סובלים גם מלקויות למידה, ואחוזים גבוהים מהילדים סובלים מהפרעות נלוות אחרות, כמו חרדה, הפרעה מרדנית מתנגדת ונטייה לדיכאון. 13.5% מהילדים אינם מתאימים כלל לטיפול תרופתי בריטלין, ובקרב 8% מהילדים המטופלים בריטלין גילו כי הטיפול נכשל.

השאלה בדבר נחיצות נטילת התרופה אצל תלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז הפכה לסוגיה פופולארית בקרב הורים, תלמידים, אנשי חינוך ורופאים. לילך ביתן, מנהלת מכון "רום-פרט" המציע הכנה לבגרויות, פסיכומטרי ומכינה קדם אקדמית למבוגרים בעלי לקויות למידה, מכירה את ההתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז מהתלמידים במכון. כעובדת סוציאלית על פי הכשרתה, לילך מתעסקת בתחום לקויות הלמידה בקרב מבוגרים למעלה מ-20 שנה ומדווחת כי ניתן לראות חפיפה בין לקויי למידה לבעלי הפרעות קשב וריכוז. "יש חפיפה גבוהה, אבל לקויי למידה לא בהכרח יהיו בעלי הפרעות קשב וריכוז, ולהיפך".

לגבי השימוש בריטלין, "אני לא ממליצה בעד או נגד, אין לי את הסמכות" אומרת לילך, "אבל הניסיון שלנו בשטח מראה שיש תלמידים שלא מצליחים - עם כל הרצון הטוב - בלי ריטלין, לשבת וללמוד ולמצות את הפוטנציאל שלהם".

הטענות בעד ונגד נטילת ריטלין אינן שייכות רק לעולם המחקר והאקדמיה, אלא קיימות גם בקרב הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, כמו אצל אלה שמסרבים לקחת ריטלין. "אני רואה אצלי הרבה חברה שמתנגדים לזה, מכמה סיבות. ראשית, יש המון תעמולה נגד הריטלין. שנית, יש לחלקם גישת 'אני רוצה להצליח לבד, לא בעזרת משהו חיצוני'. ושלישית, יש משהו סטיגמתי נגד התרופה בחברה שלנו".

נראה כי דווקא האוכלוסיות החלשות הן אלה שימעטו להשתמש בריטלין. "דווקא האוכלוסייה שלנו", אומרת לילך, "חיילים משוחררים שלא סיימו בגרויות, הם יותר מהפריפריה." הנטייה לאבחן ולקחת ריטלין מאפיינת יותר את העשירונים הגבוהים, היות ו"בפריפריה יש עדיין תת-אבחון בגלל סטיגמה וגם בגלל כסף".

על פי הניסיון שלה, לילך מדברת על הקושי האמיתי עימו מתמודדים בעלי הפרעות קשב וריכוז בתחום הלימודים. ההישגים של אלה שמעדיפים שלא ליטול ריטלין, עשויים להיות נמוכים יותר. "יש כאלה שמצליחים להתגבר בלי ריטלין. אבל אלה שמאובחנים כבעלי הפרעות קשב וריכוז וריטלין משפיע עליהם לטובה, אולי מצליחים לעבור בגרויות בלי ריטלין, אבל הציונים שלהם יהיו יותר נמוכים."

נראה כי עבור חלק מהסובלים מהפרעת קשב וריכוז, השימוש בריטלין מספק את התנאי ללימודים אקדמיים, "למרבה הצער, לגבי חלק מהאוכלוסייה שמאובחנת אין מנוס מלהשתמש בזה. ואם לא - חלקם פשוט צריכים לוותר על לימודים אקדמיים".

ריטלין – לתת או לא לתת?
ריטלין – לתת או לא לתת?
(צילום: dreamstime)

ריטלין לסטודנטים ולמבוגרים

בשנת 2011 החליטה הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית כי ניתן לרשום את תרופת הריטלין לכל דורש, ולא רק למאובחנים כבעלי הפרעות קשב וריכוז. הידיעה עשויה לשמח בעיקר סטודנטים, מתמחים ברפואה או כל מי שנמצא תחת לחץ בו הוא נדרש לרמות ריכוז גבוהות לאורך שעות. הסברה גורסת כי גם אנשים בריאים, ללא הפרעת קשב וריכוז, יכולים להפיק תועלת מנטילת ריטלין לפני מבחנים או בזמן לימודים מאומצים.

על פי הלשכה, היות והסיכון בשימוש הוא שולי והתרופה מראה כי אין כל פגיעה באחרים או במטופל עצמו עם נטילתה, יש לאפשר לאנשים מרשם לתרופה. "לכל אדם ישנה הזכות למצות את עצמו באופן מירבי, בתנאי שזה לא פוגע באחרים ולא מסכן אותו", הסביר יו"ר לשכת האתיקה של ההסתדרות הרפואית, פרופ' אבינועם רכס, "אדם שלא סובל מהפרעת קשב וריכוז, והריטלין מסייע לו להתרכז טוב יותר - מותר לתת לו את התרופה הזאת... אם הפרט משפר את מעמדו, ולא נגרם כל נזק לציבור - אני לא רואה בזה שום בעיה".

סטודנטים מדווחים על יכולת ריכוז מופלאה במשך שעות שעוזרת להם לשבת 8 ואפילו 10 שעות על החומר, לקרוא, ולהישאר ממוקדים בלימודים מבלי להתפתות להסחות דעת. כך אפשר ללמוד ביום או יומיים למבחן ואפילו לסיים לכתוב עבודות סמינריוניות גדולות בפרק זמן קצר יותר. הסיבה להשתמש בריטלין בזמן הלימודים ברורה - העומס הגדול והחוסר בזמן של הסטודנטים מוביל אותם לחפש פתרון לייעול הזמן ותהליך הלמידה שלהם.

איך מתמודדים עם ערימות של חומר לבחינה? יש סטודנטים שנוטלים ריטלין
איך מתמודדים עם ערימות של חומר לבחינה? יש סטודנטים שנוטלים ריטלין
(צילום: dreamstime)

אבל ריטלין היא עדיין תרופה, וכמו כל תרופה, יש לה תופעות לוואי, שיכולות להתבטא בדרגות חומרה שונות אצל אנשים שונים. אורן, בן 23 מפתח תקווה, מספר על החוויה של נטילת קונצרטה לפני הפסיכומטרי. "אבא שלי רופא ילדים בבני ברק והוא מספר על האבות של המטופלים שאומרים ששווה לתת לילדים קונצרטה כדי ללמוד תורה".

בעקבות המלצתו של אביו, החליט אורן לנסות להתחיל ליטול קונצרטה שבועיים לפני הבחינה הפסיכומטרית כדי לשפר את יכולות הלמידה. "הרבה סטודנטים חושבים שיקחו פעם אחת לפני מבחן וזה יעזור. אבל צריך לקחת את זה באופן סדיר, כך אבא שלי הסביר לי". במשך כ-5 ימים נטל אורן קונצרטה מידי יום ודיווח על תופעות לוואי קשות. "השפיע עליי לרעה מאוד. לקחתי אחר הצהריים ונרדמתי רק בשמונה וחצי בבוקר למחרת. גם בלילה לאחר מכן. פשוט לא ישנתי". בנוסף הוא מדווח על "יובש פה מטורף ", אולם כנראה שהחוויה הרעה ביותר קשורה לעובדה כי התרופה לא תרמה לו כלל בתחום הלימודים, "הוא הוריד את היכולות המנטליות, פשוט הייתי פחות חכם. פחות 15 נקודות באיי קיו. המטרה הייתה לשפר את הריכוז, אבל זה עשה בדיוק ההיפך".

מעבר לתופעות הלוואי, הבעיה העיקרית שעולה משימוש בריטלין לשיפור ביצועים אצל אנשים ללא הפרעות קשב וריכוז נוגעת בכלל בתחום האתיקה. במידה וריטלין לאנשים רגילים אכן משפר ביצועים, על ידי נטילת ריטלין ייווצר פער בין הישגים של אנשים רגילים שנוטלים את התרופה לאלה שלא נוטלים אותה. כתוצאה, ניתן לדמיין כי העלאת רף הביצועים של אנשים בריאים וממוצעים לרמה מעל הממוצע, עשויה להוביל לעולם בו כולם יצטרכו לקחת ריטלין כדי לתפקד ולעמוד בציפיות היומיומיות.

היכן בעצם עובר הגבול של שיפור לגיטימי באיכות החיים שמאפשרת לנו הרפואה המודרנית, אם על ידי ניתוחים פלסטיים, כדורים לפתרון בעיות אין אונות, כדורים לסובלים מדיכאון קל שיכול היה להשתפר גם בזכות טיפול פסיכולוגי, ואפילו קפה - שרבים כל כך שותים פשוט בשביל לשמור על רמת ערנות במהלך היום התובעני שלנו? אם הרפואה המודרנית מציעה שיפור איכות החיים והארכתם - היעד שעמד לנגד עיניה שנים רבות - האם לא כדאי לנו לנצל את זה?

ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר מומחה, מתייחס לסוגיה: "נטילת ריטלין לצורך שיפור התפקוד של האדם בחברה מבטאת את קנה המידה העיקרי של החברה המודרנית: יעילות. איננו נמדדים יותר בכמה אנו תורמים לסביבה או בכמה אנו משפיעים על משפחתנו, אלא האדם הבודד נבדק על פי מדדים תחרותיים ועסקיים. דווקא בגלל זה העייפות, שהיא צורך ביולוגי טבעי של האדם, מתפרשת כ"תופעת לוואי". אנחנו כבר לא אנשים אלא ברגים במכונה, שצריך לשמן אותם באמצעות תרופות כדי שהם יעבדו חלק יותר".

עם זאת, נכון להיום לא פורסמו תוצאות מחקרים שתמכו בתרומה של ריטלין בקרב אנשים ללא הפרעת קשב וריכוז. יתכן שנטילת כדור ריטלין לפי מבחן משמש פשוט ככדור פלצבו שמעודד את התלמיד ללמוד ולהישאר מרוכז, אך אין לו השפעה ממשית.

בכל אופן, ייתכן שהסיבה העיקרית שהשימוש בריטלין עלה משמעותית נעוצה בעלייה במודעות להפרעת קשב וריכוז, וירידה באסוציאציות השליליות הקשורות אל התרופה. עד כה, נראה כי כל מי שזקוק לריטלין, ומגיב אליו חיובית, עשוי להפיק תועלת משמעותית מנטילת התרופה, ולגבי כל השאר - רק מחקרים מסודרים יוכלו לתת תשובות חד משמעיות.