היכון, הכן - מוכנות ובשלות לכיתה א'

מעבר לכיתה א' עשוי להיות מלווה בחשש ודאגות. המסגרת אליה הילד נכנס תלווה אותו ב-12 השנים הקרובות, ולכן כדאי לתרום למעבר חלק וליצירת תחושה ראשונית חיובית. כדי לעשות זאת היטב, חשוב לבחון את מידת המוכנות של הילד לכיתה א'


המעבר לכיתה א' אינו מעבר פשוט משלב אחד בחיים לאחר, ועשוי להלחיץ את הילד ואת ההורים. כל מעבר בחיים מביא לתקופה בה יש תחושה של ערעור הסדר הקיים, וצורך בתקופת הסתגלות. אמנם הילדים הולכים לגן מידי יום, ובכך נבנתה אצלם תחושה של מסגרת, אך אופי המסגרת בין הגן לבית הספר שונה מאוד.

הגן הוא מסגרת תומכת ומאפשרת יותר, כאשר הגננות והסייעות מקדישות את זמנן לטיפול בילדים ובצרכים שלהם. בבית הספר, לעומת זאת, על הילדים לפתח מידה רבה של עצמאות, להיות מסוגלים לקבל החלטות מסוימות לבד, להתמודד עם לוח זמנים לא גמיש של שיעורים והפסקות, ולעמוד בדרישות תובעניות.

מוכנות לכיתה א' כוללת בתוכה מספר פנים שונים: הפן הקוגניטיבי, הפן הרגשי, הפן החברתי, והפן הפיזי. לכן, לפני שאומרים "שלום כיתה א", כדאי לבחון את בשלותו של הילד בכל אחד מהאספקטים, על מנת להקל עליו את המעבר.

האם הילד מוכן לכיתה א'? בשלות לכיתה א' כוללת מספר אספקטים שונים
האם הילד מוכן לכיתה א'? בשלות לכיתה א' כוללת מספר אספקטים שונים
(צילום: dreamstime)

בשלות קוגניטיבית

הפן הקוגניטיבי מופיע ראשון שכן בדרך כלל זהו התחום בו ההורים עסוקים ביותר בסוגיית הבשלות לכיתה א', אם כי הוא לא בהכרח החשוב ביותר. אמנם ילדים מתפתחים בקצב שונה, אך היכולות הקוגניטיביות שלהם אמורות לתאום לדרישות של כיתה א' מבחינת החשיבה, היכולת הלשונית, הלמידה והזיכרון. בשלות קוגניטיבית מאפשרת לילדים להישאר מרוכזים לאורך שיעור שלם ולהקשיב, להיות מסוגלים לתפוס רעיונות מופשטים בהתאם לנושאי הלימוד בכיתה א', להבין קשר סיבתי, להיות בעל אוצר מילים עשיר, להבין מושגים כמו הפכים, ולהבחין בין צבעים, צורות וצלילים, ואף לעשות את הצעדים הראשונים בחישובים המתמטיים הנדרשים מהם, כפי שהם באים לידי ביטוי בקורס בוואלה סקול - חשבון לכיתה א'.

בשלות רגשית

מוכנות רגשית חשובה לא פחות ממוכנות קוגניטיבית לכיתה א'. הילדים בבית הספר מתחילים להתמודד לראשונה עם דרישות ומסגרת נוקשה יותר. על מנת להסתדר במסגרת הזו על הילדים להיות מסוגלים לדחות סיפוקים, להתמודד עם תסכולים שעשויים לעלות מבלי להתפרץ בבכי או בזעם ולהיות עצמאיים יותר. בנוסף, לא תמיד הילדים מצליחים בכל משימה, מכיוון שהמטלות הופכות להיות קשות יותר, ולכן חשוב שלילד תהייה תחושת ביטחון ביכולותיו ותחושת ערך עצמי, שיעודדו אותו לשוב ולנסות עד שיצליח.

בשלות פיזית

המוכנות הפיזית מדברת על יכולת מוטורית הכוללת גם את המוטוריקה הגסה של ריצה, קפיצה, טיפוס על חבל, אך גם את המוטוריקה העדינה שמאפשרת לילד לאחוז בעט או עיפרון ולצייר צורות וקווים, להשתמש במחק, לצבוע, ולעשות יצירות שונות תוך שימוש במספריים ודבק. בנוסף, הילד צריך להיות מסוגל להתלבש בעצמו, ללכת לשירותים ולהסתדר לבדו בסביבת בית הספר.

חשובה גם הבשלות הפיזית שכוללת יכולת מוטוריקה עדינה של כתיבה בעיפרון
חשובה גם הבשלות הפיזית שכוללת יכולת מוטוריקה עדינה של כתיבה בעיפרון
(צילום: dreamstime)

בשלות חברתית

מוכנות חברתית כוללת למעשה את היכולות לשחק ולתקשר באופן חיובי עם הילדים האחרים. מכיוון שהילדים מגיעים מהגן, בו הם כבר הספיקו לחוות את הקשיים הראשונים בהסתגלות חברתית, ילדים רבים ירגישו כי הם מסוגלים להתמודד גם עם הנוף החברתי של כיתה א'. חשוב להזכיר, עם זאת, כי עבור הילדים מדובר בהגעה לבית ספר חדש עם ילדים חדשים, ולעיתים, ילדים שהתקשו ליצור חברויות בגן, עשויים להרגיש מאוימים מהצורך לעשות זאת מחדש. מוכנות חברתית מאפשרת לילד להשתתף במשחק עם חוקים, להגיב בצורה חיובית לשחקנים אחרים תוך ריסון תוקפנות, ולהכיל הפסד במשחק. כמו כן, יכולת חברתית כוללת גם את היכולות להקשיב למורה ולקבל את סמכותו.

בכל אופן, במידה ולהורים יש ספק לגבי מידת המוכנות של הילד, כדאי לבחון כל מקרה לגופו יחד עם אנשי מקצוע או מכונים המותאמים במיוחד למטרה זו. אחרי הכל, לא כדאי ליצור מצב שבו נצרבת בזיכרון הילד חוויה שלילית לשנים רבות, כי לפניו עוד שנים רבות של למידה בבית הספר שיכולות להיות פוריות ומסקרנות.