מבטלים את הפסיכומטרי?

לפני כחודש, הצהיר השר פירון שהוא מתכוון להכניס את לימודי הפסיכומטרי לתיכון, והנה בועידת השלטון המקומי בתל אביב, נראה היה כי הוא שינה את דעתו ומתכנן לבטל את הבחינה הפסיכומטרית כליל. יהיה פסיכומטרי, או לא יהיה?


"שר החינוך קבע כי יש לבטל את מבחן הפסיכומטרי". האמנם? בכנס השלישי להשכלה גבוהה שהתקיים בתל אביב בחודש מאי, אמר השר פירון כי לא ייתכן שתלמיד שמסיים תיכון ייתקל במכשול נוסף - הבחינה הפסיכומטרית - בטרם יוכל להתקבל ללימודים אקדמיים. השר פירון דיבר על יוזמה של שילוב הלימודים לבחינה הפסיכומטרית במהלך התיכון, במקביל ללימוד לבגרויות. בעצם, הכוונה היא להתייחס לפסיכומטרי כאל "עוד מקצוע", בדיוק כמו מתמטיקה, ספרות ואנגלית.

אתמול (ד'), בועידת השלטון המקומי בתל אביב דיבר שי פירון, שר החינוך, בין השאר, גם על הבחינה הפסיכומטרית. אולם בניגוד למה שהבינו רבים מהשומעים, השר כלל לא דיבר על ביטול הבחינה, אלא על ביטול המצב הקיים, בו תלמיד שמסיים תיכון צריך כעת לבזבז שנה שלמה כדי ללמוד לפסיכומטרי, ובכך לדחות את לימודיו. דבריו של פירון בוועידה דווקא מחזקים את הרעיון שהעלה השר בכנס להשכלה הגבוהה - להכניס את הפסיכומטרי לתיכון - כך שתלמיד שמסיים תיכון לא יזדקק לעבור בחינות מיון נוספות ויוכל להתחיל את לימודיו מיד, או מיד לאחר השחרור מצה"ל.

הסיבה לבלבול, היתה הדרך בה ניסח שר החינוך את דבריו: "אנחנו המדינה היחידה בעולם שאתה עדיין לא יכול להתקבל לאוניברסיטה כי יש לך מבחן פסיכומטרי, ואתה צריך להשקיע עוד שנה מחייך, כדי שתוכל להתחיל בכלל ללמוד, ואנחנו נצטרך לבטל את הדבר הזה. ילד שמסיים כיתה י"ב, צריך להיות ילד שיכול להתקבל לאוניברסיטה כמו בכל המדינות בעולם". רוב השומעים פרשו את דבריו של פירון - "ואנחנו נצטרך לבטל את הדבר הזה" - כאילו "הדבר הזה" הוא הבחינה הפסיכומטרית (אולי מתוך wishful thinking…), אולם בפועל, הכוונה היתה למצב בו ילד שמסיים י"ב לא יכול להתקבל לאוניברסיטה. בכך, דברים אלה מביעים הלימה מוחלטת להצהרותיו הקודמות של פירון לגבי שילוב הפסיכומטרי בתיכון.

אז מבטלים את הפסיכומטרי או לא?
אז מבטלים את הפסיכומטרי או לא?
(צילום: dreamstime)

העיסוק הרב של פירון בחודשים האחרונים ברפורמות שונות, כמו ההצעה להכניס את לימודי הפסיכומטרי לתיכון, צמצום הבגרויות, או עידוד פרויקט השאלת ספרים, נוגע בעיקר לתחושה כי יש להתאים את הלימודים בארץ למימוש מטרות החינוך מלכתחילה וביטול המירוץ אחר מבחנים, "לעיתים נדמה שמערכת החינוך שכחה את החלום שלה. צריך להפסיק לדבר על מדדים ומבחנים. השיחה על אופטימיות מערכת החינוך היא שליחות ולא חלום. אני מצפה מהמורים לדרוש יותר מוסריות, להתנדב ולעזור, אני מצפה שילד שיוצא לחופשה ידע שהוא נמדד גם באיך הוא מתפקד בחופש - נימוס, מוסריות, אזרחות...".

מסתבר, כי בניגוד לשרים פופוליסטים אחרים, שהעלו בעבר שוב ושוב הצעות חוק לביטול הבחינה הפסיכומטרי בלי להבין את ההשלכות ובלי להציע אלטרנטיבות, השר פירון דווקא מבין ומכיר בחשיבות הבחינה, ובעובדה כי בניגוד למה שחושבים רבים, הבחינה דווקא מצמצמת את הפערים החברתיים ומיטיבה עם המועמדים מהשכבות החלשות.

עם זאת, השר פירון מעוניין, ובצדק, לשנות את המצב הקיים בו מועמדים ללימודים אקדמיים נדרשים להשקיע שנה מחייהם ולעיתים להשקיע אלפי שקלים בקורסי פסיכומטרי בטרם יוכלו להתחיל ללמוד. את זה השר רוצה לשנות. בהכנסה של לימוד הפסיכומטרי לתיכון יש רק יתרונות - התלמידים יחסכו אלפי שקלים, הם יוכלו להתחיל ללמוד באקדמיה שנה קודם, ובכלל, הלימוד לפסיכומטרי יסייע רבות גם למקצועות הבגרות האחרים כגון מתמטיקה, אנגלית ולשון. כל חסרון נטען אחר בטל בשישים לעומת יתרונות אלו.

זאת ועוד, דוח שהוכן על ידי המרכז הארצי לבחינות והערכה מראה כי ביטול הבחינה יוביל להעלאת רף ציוני הבגרות המאפשרים קבלה לאוניברסיטאות, ויפגע בתלמידים החלשים. מנהל המרכז הארצי לבחינות והערכה, ד"ר יואב כהן, ערך בשנת 2001 מחקר, לבקשת פרופ' זמירה מברך, על מנת לבדוק את מהימנות ציוני הבגרות כמנבא הצלחה באקדמיה. על פי הבדיקה, ביטול הפסיכומטרי יעלה את ממוצע בחינות הבגרות המינימלי הנדרש לאוניברסיטה ב-5-10 נקודות. המחקר הצביע על כך שעצם קיומה של הבחינה הפסיכומטרית מיטיב דווקא עם התלמידים המשיגים ציונים נמוכים יותר בבחינות הבגרות.

ביטול הפסיכומטרי יפגע בתלמידים חלשים?
ביטול הפסיכומטרי יפגע בתלמידים חלשים?
(צילום: dreamstime)

על פי צחי בינשטוק, מנכ"ל פסיכומטרי 800, הבחינה הפסיכומטרית מועילה דווקא לאוניברסיטאות: "מי שבעצם צריך את המבחן הפסיכומטרי הוא לא משרד חינוך, אלא האקדמיה, כדי שיהיה מבחן שיווני. אם אני עושה בגרות במתמטיקה בקיץ 2012, או בקיץ 2013, אני לא יודע למה לצפות. אין מדד השוואה בין המועדים השונים, כמו שיש בפסיכומטרי". בנוסף, בינשטוק מציין כי עבור האוניברסיטאות, "שילוב של פסיכומטרי ובגרות מנבא טוב יותר הישגים".

מנגד, רבים טוענים כי פסיכומטרי תורם ליצירת פערים בין האוכלוסיות השונות בארץ על רקע כלכלי, תרבותי או לשוני. בין תושבי פריפריה לתושבי ערים במרכז יש פער של עשרות נקודות בציוני הפסיכומטרי, שנובע גם מההשקעה הכלכלית הנדרשת במכוני הכנה יקרים. על פי בינשטוק, הפסיכומטרי לא יוצר פערים אלה או מונע קבלה לאוניברסיטה של אוכלוסיות חלשות, אלא משקף את המצב בפועל, בו תושבי הפריפריה זוכים לחינוך ברמה נמוכה יותר מתושבי המרכז. "הפסיכומטרי משקף פערים קיימים, משרד החינוך צריך להשקיע בחינוך בפריפריה, במקום לבטל את הגורם המשקף". המרכז לבחינות והערכה, התייחס לסוגיית הפערים בפסיכומטרי בשנת 2012, ומסר כי: "המבחן אינו מוטה תרבותית, אלא בודק מיומנויות חשיבה בסיסיות בשפת אם, בשפה הכמותית ובאנגלית - הנדרשות בכל התחומים האקדמיים. המבחן הפסיכומטרי מסייע לחסרי תעודת בגרות, או לבעלי בגרות נמוכה, ומעניק להם הזדמנות שניה".

אם כך, נראה כי שר החינוך החדש פועל בדרך נכונה ובאמת מתכוון להביא לשינוי, הן בצמצום מספר חסר התקדים של בחינות הבגרות הקיים בארץ, והן בשילוב הפסיכומטרי בתיכון, ועל ידי כך להעניק לבוגרי י"ב להתמקד יותר ולסיים את התיכון כאשר הם מוכנים לקבלה לאוניברסיטאות ולמכללות השונות.