לוקה בחסר- על לקויות למידה והשפעתן על תחומי החיים

המודעות והסובלנות כיום ללקויות למידה גדולה הרבה יותר מאשר בעבר - דבר המאפשר לתלמידים להתמודד בקלות עם המגבלות שהן יוצרות. אבחון נכון וגישה מתאימה יעזרו לתלמיד למצות את היכולות שלו.

מאת: מאיה עוז

מה משותף לאיינשטיין, דה וינצ'י, אדיסון, ג'יי לנו, קוונטין טרנטינו, הזמרת שר, וטום קרוז? מעבר לעובדה כי כולם זכו לגדולה והצלחה בתחומים שונים, לכולם הייתה לקות למידה כלשהי. חלקם סבלו מכתב בלתי קריא וצפוף, חלקם כתבו בשגיאות כתיב איומות, וחלקם לא הבינו מה רוצים מהם בכל הקשור לפעולות מתמטיות.

לקות למידה פוגעת ביכולות שלנו בקריאה, כתיבה וחישוב. אדם בעל לקות למידה יגיע להישגים נמוכים בתחומים האלו לעומת בני גילו ומנת המשכל שלו. היא איננה קשורה לרמת אינטליגנציה או השכלה. להיפך, אחד המאפיינים של לקויות למידה הם פערים גדולים בתחומים שונים. למשל אדם יכול להיות כישרוני ויצירתי בצורה יוצאת דופן, אך יחד עם זאת, לא להצליח לכתוב ללא שגיאות.

מחונן דיסלקטי - יש כזה דבר

יש גם מחוננים לקויי למידה. הבעיה היא שבגלל השילוב בין המחוננות ללקות הלמידה, קשה מאוד לאתר אותם והם נחשבים תלמידים מן המניין, ובזכות מנת המשכל הגבוהה שלהם הם מצליחים לעקוף את הלקות שלהם ולקבל ציונים טובים.

עצלן או בעל ליקוי למידה?
עצלן או בעל ליקוי למידה?
(צילום: dreamstime)

אדם בעל לקות למידה יחווה קשיים לעמוד בדרישות הלימודיות המצפים ממנו בבית הספר. כאשר הוא אינו עומד בציפיות, הסביבה (מורים והורים) גוערת בו ומטיפה לו. אם יקבל את הביקורת הוא יפתח תחושת אשמה וכישלון ("אני לא אצליח בחיים", "אני טיפש"). אם יחליט שלא לקבל את הביקורת, יפתח זלזול בסמכות ("הם לא מבינים על מה הם מדברים"). הזלזול יגרור אחריו ביקורת, שכמובן תוביל להמשך הזלזול ויצור מעגל שלילי.

אגב, אפשר להאשים את אמא ואבא... לקות למידה עוברת לעיתים בתורשה ולכן קיים סיכוי שהיא עברה לילד מאחד ההורים שהוא עצמו לקוי למידה.

קושי לעומת לקות

קשיי למידה ולקות למידה אלו שני מושגים שונים. כשאנו מדברים על קשיי למידה, הכוונה היא לתלמיד איטי יותר, בעל ציונים נמוכים וטעויות רבות במבחנים. לעומת זאת, המושג לקוי למידה מתאר תלמיד לאחר אבחנה מסודרת. יש מגוון רחב של לקויות למידה שונות:

דיסלקציה - ליקוי קריאה וכתיבה. קשיים בהגיית מילים בעלות הרבה הברות, ארגון רצף עלילה, או רעיון בצורה מסודרת. קריאה איטית וקושי להבחין בין עיקר לטפל. שגיאות כתיב וכתב יד לא קריא, וקשיים במיומנויות למידה (סיכום חומר, שינון וכו').

כשאתה סובל מדיסלקציה, גם 2 משפטים הופכים למערבולת של אותיות
כשאתה סובל מדיסלקציה, גם 2 משפטים הופכים למערבולת של אותיות
(צילום: dreamstime)

דיסגרפיה - הפרעות בכתיבה. מי שלוקה בדיסגרפיה יסבול מכתיבה איטית ומאומצת מאוד. כתב ידו אינו קריא, או כזה שאינו מרווח בין האותיות. דיסגרפיה מקושרת גם לכתב יד קטן מאוד וסיכול אותיות (למשל רושמים שחמ במקום שמח.)

דיסקלקוליה - ליקוי חשבון. קושי או אפילו חוסר יכולת לבצע פעילויות מתמטיות פשוטות. גם אם יצליחו להגיע לפתרון נכון, הדרך תהיה שגויה או מאוד איטית (ספירה באמצעות האצבעות למשל).

יש גם קשיים המשפיעים על הלמידה, אך אינם מהווים לקות למידה:

הפרעות קשב וריכוז - ההבדל הוא ביכולת למקד את עצמנו בעת פעולה. אם למשל ננסה להקשיב בשיעור, ונשמע אופנוע נוסע בכביש, רובנו נתעלם מהרעש, וגם אם דעתנו תוסח זה יהיה לזמן קצר מאוד. אדם בעל הפרעת קשב וריכוז לא יצליח לשמוע את המורה ברגע שהאופנוע יעבור. הוא לא יתרכז במידה מספקת על מנת להמשיך להקשיב.

אם למשל יש צורך לקרוא או להעתיק מהלוח, התלמיד ימצא את עצמו לאחר 2 שורות, "נודד" למחוזות אחרים.

היפראקטיביות - התרוצצויות מכאן לכאן. היפראקטיביים לא מפסיקים לזוז, קשה להם להישאר ברצף באותו המקום או להתמיד במשימה מתחילתה ועד סופה. הם נוהגים להתפרץ לדברי אחרים ויש להם קושי להישמע להוראות.

על מה משפיעים ליקויי הלמידה?

ליקוי למידה משפיעים על מספר תחומים. מעבר לקושי בלמידה, הם משפיעים גם על הרגשות ועל ההתנהגות שלנו:

תחום קוגניטיבי - פה הכוונה ללקות עצמה שמשפיעה על יכולת הלמידה - קשה לנו מה שלאחרים נראה פשוט.

תחום ריגשי - כשלא יודעים על הלקות (היא הרי איננה נראית לעין) לעיתים מאשימים את התלמיד בעצלנות, חוסר מוטיבציה ואף מענישים אותו. זה יכול ליצור תסכול עמוק, פגיעה בערך העצמי וחוסר בטחון. אנו עלולים להיתקע בתוך מעגל שלילי: הקושי בלימודים גורם לחרדה, והחרדה תוסיף לקושי בלימודים. גם חרדת בחינות הנובעת לעיתים מכישלונות חוזרים עלולה להתפתח.

תחום התנהגותי - בעלי לקויות למידה עלולים לפתח דחיינות, ואף להימנע מללכת לבית הספר. גם התסכול ממנו סובלים רבים עלול לגרום לכעס שיתפתח בהמשך לתוקפנות.

אבחון

אי אפשר לאבחן לבד לקות למידה. אם יש סימנים וקשיים בלמידה, כדאי לבצע אבחון מקצועי. האבחון בודק יכולות קוגניטיביות שונות: חשיבה, קריאה, כתיבה, הבנת הנקרא, זיכרון ועוד. בנוסף, האבחון בודק מהן טכניקות הלמידה של התלמיד.

ישנם 2 סוגי אבחונים: דידקטי - תקף ל-3 שנים, או פסיכודידקטי - הנקרא גם אבחון משולב, והוא כולל בתוכו אבחון דידקטי ואבחון פסיכולוגי המתייחס לתחום הרגשי. אבחון זה תקף ל-5 שנים. אבחון מקצועי יביא לכך שהתלמיד יקבל סיוע והקלות בבית הספר וגם אמור לסייע לו ללמוד דרכי התמודדות עם הלקות.

בשורה התחתונה, לקות למידה יכולה להקשות מאוד על מהלך החיים והלימודים בפרט. חשוב מאוד לאבחן אותה בזמן ולקבל את הטיפול וההקלות המתאימות.