פחות בוגרים - האם כדאי לצמצם בחינות בגרות?

לאחרונה החלו לעלות דיונים בנוגע לרפורמה במבחני הבגרות שישנו את כמות בחינות החובה אליהן יצטרכו לגשת תלמידי התיכון. מה זה אומר והאם הצעד יתרום או יזיק לתלמידים ולמורים?


"בית חרושת לציונים" הוא תואר לא מחמיא במיוחד למערכת החינוך התיכונית, ויוצר אצל התלמידים תחושה שמזכירה מאוד את השיר ההוא של פינק פלויד. התיכון הפך, בעיני חלק מהתלמידים, ואפילו חלק מהמורים, מסביבה מעשירה שמנסה להקנות ערכים וידע, למערכת שמטרתה להעביר כמה שיותר תלמידים את בחינות הבגרות.

הצעה חדשה שעלתה במשרד החינוך רואה בעומס בחינות הבגרות את המקור לרדיפה אחר ציונים, וממליצה לצמצם את כמות בחינות הבגרות. כיום, בחינות הבגרות כוללות 7 מקצועות חובה קבועים ומקצוע אחד בהיקף של 5 יח"ל. לאחרונה, עלו דיונים בנושא, והועלתה המלצה ממשרד החינוך לבטל חלק מהבחינות, ולצמצם את מספר מקצועות החובה ל-3 או 4 בלבד, כאשר המקצועות לבגרות הכלולים יהיו אנגלית, מתמטיקה, לשון ומקצוע מדעי כלשהו.

האם צמצום בחינות הבגרות יקטין את העומס על התלמידים?
האם צמצום בחינות הבגרות יקטין את העומס על התלמידים?
(צילום: dreamstime)

עם זאת, תעודת הבגרות תכלול את כל המקצועות הנלמדים בתיכון, גם אלה שעליהם לא נבחנים בבחינת בגרות. שאר הבחינות יהיו בית-ספריות פנימיות ויכללו מבחן או עבודת מחקר. הציונים שינתנו על שאר המקצועות יהיו מטעם המורים המקצועיים בבית הספר.

רוב החברים בוועדה במשרד החינוך בראשות גדעון סער הביעו תמיכה במהלך. כדאי לבחון את הסיבות בעד ונגד המהלך שישנה את מבנה המערכת בתיכון.

בעד:

חיסכון כלכלי - תקציב משרד החינוך המופנה לבגרויות שכולל ניסוח שאלונים, תשלום לבוחנים, לבודקים ועוד, עמד על 285 מליון שקלים בשנת 2012, כאשר 200 מליון מהם הופנו כתשלום להעסקת עובדים בבחינות. הרפורמה בחינוך וצמצום מספר הבחינות יקטינו את ההוצאות על בחינות הבגרות. מעבר לתקציב המדיני, הורים לתלמידים יוכלו לחסוך על מורים פרטיים והכנות לבגרות כשיקטן מספר הבחינות.

עומס קטן יותר - במהלך התיכון העומס והלחץ על התלמידים יתמתן, ויאפשר להם ללמוד בצורה רגועה יותר. גם תנאי הקבלה לאוניברסיטה צפויים לכלול רק את הציונים בשלוש-ארבע הבחינות, מה שמעניק לתלמידים את האפשרות להחליט להשקיע בכמות מקצועות קטנה יותר ועל ידי כך להגיע להישגים גבוהים יותר, ולשפר את סיכויי הקבלה שלהם.

מודל שעובד בשאר העולם - במדינות אחרות, שמדווחות על הישגים גבוהים, ניתן לראות כבר היום כמות של 3-4 בחינות בגרות בלבד, כפי שמוצע כיום בישראל. נראה כי המודל עובד במדינות אלה ואין פגיעה ברמת הלימודים בעקבות כך.

התחשבות בתלמידים - מכיוון שבשאר המקצועות המבחנים והעבודות יהיו עבור מורה המכיר את התלמידים, ייתכן שתלמידים המתקשים בבחינות או סובלים מחרדה יוכלו ליהנות מהתחשבות המורים, שמכירים את הרגלי הלמידה וההשקעה שלהם. כך יגיעו התלמידים להישגים גבוהים יותר, ויקבלו ציוני טובים בשאר המקצועות שאינם לבגרות.

האם צמצום הבחינות יפחית את השקעת התלמידים בלימודים?
האם צמצום הבחינות יפחית את השקעת התלמידים בלימודים?
(צילום: dreamstime)

נגד:

היכרות אישית עם הבוחן - במקצועות שאינם לבגרות, בניגוד לתלמידים שייהנו מהיכרות עם המורים שנותנים ציונים, תלמידים אחרים עשויים לסבול מכך. היות שתעודת הבגרות צפויה לשלב את כל המקצועות הנלמדים בתיכון, הציונים יינתנו על ידי המורים בתיכון. חלק מהתלמידים זוכים לציונים גבוהים יותר דווקא בבגרויות ונהנים מאי-הטיה לטובת התלמיד, שעשויה לקרות בבית הספר כאשר המורים מכירים ומלווים את התלמיד לאורך כל תקופת הלימודים, ועשויים בשל כך לבחון את עבודתו באופן לא אובייקטיבי.

לחץ על המורים במקצועות שאינם לבגרות - כמו התלמידים שעשויים לסבול, כך גם המורים יידרשו לשאת באחריות של מתן ציון בגרות לכל תלמיד מידי שנה על פי הערכתם. הלחצים מצד תלמידים, הורים ומנהלים יגדלו על המורים שנושאים באחריות זו.

חשיבות ההשכלה - צמצום מספר מבחני הבגרות מעניק את התחושה כי להשכלה אין ערך עליון בפני עצמו, אלא הוא מהווה רק כלי קבלה לאוניברסיטה ומאוחר יותר לעבודה. על אף הקשיים הכרוכים בכך עבור תלמידים, ההתמודדות שלהם עם יצירות ספרותיות מרכזיות בתרבות או עם שיעורי היסטוריה, בסופו של דבר עשויה לתרום להשכלתם ומעניקה להם ידע וראייה רחבה יותר.

הזנחת מקצועות אחרים - יש חשש כי בפריפריה ובבתי ספר הסובלים ממחסור במשאבים יינתן דגש רק על 3-4 המקצועות לבגרות וייזנחו התחומים האחרים, מה שיפגע בהשכלתם של התלמידים ובציונים האחרים שלהם. מעבר לכך, יחסם של התלמידים עלולים להקטין בחשיבות המקצועות שאינם לבגרות, להפחית בהשקעה בלימודים, ואף להפגין זלזול, דבר שיפגע בשיעורים במקצועות אלה, במורים המלמדים ובתלמידים האחרים.

כעת עוד מוקדם לחזות את תוצאות הבחירה, אך ניתן לשקול את הצדדים החיוביים והשליליים של כל החלטה שתתקבל.